זהר חלק א קפב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קפב א · >>

הוסף תרגום


דף קפב א

מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)

דאיהו זמנא דאלף שתיתאה, לעת ערב, כמה דאת אמר (תהלים קד כג) ולעבודתו עדי ערב, וכתיב (ירמיה ו ד) כי ינטו צללי ערב, לעת צאת השואבות, דההוא זמנא זמינין למיקם ולאחייא בקדמיתא מכל שאר בני עלמא, אינון דשאבי מימוי דאורייתא, (ישאבין) בגין דאתעסקו לשאבא מימוי דאורייתא, ואתתקפו באילנא דחיי, ואינון יפקון בקדמיתא, דאילנא דחיי גרמא לון דיקומון בקדמיתא כמה דאתמר.

"ובנות אנשי העיר יוצאות" -- מאי יוצאות כמה דאת אמר (ישעיה כו יט) וארץ רפאים תפיל, דזמינא ארעא למפלט מנה כל גופין דאינון בגווה, ועל דא כתיב יוצאות לשאוב מים, לנטלא נשמתא ולקבלא לה כדקא יאות, מתקנא מאתרה כדקא חזי.

"והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה" -- בגין דהא אתמר, דכל אינון נשמתין דעלמא דאתקיימו בהאי עלמא, ואשתדלו למנדע למאריהון ברזא דחכמתא עלאה, איהי סלקת ואתקיימת בדרגא עלאה, על כל אינון דלא אתדבקו ולא ידעו, ואינון אתקיימון בקדמיתא, ודא הוא שאלתא דקאים ההוא עבד למנדע ולמשאל, במה אתעסקת ההיא נשמתא בהאי עלמא.

"ואמרה אלי גם אתה שתה" -- אנת בעי למשתי ולאתשקיא בקדמיתא, ובתרך גם לגמליך אשקה, בגין דכל אינון שאר רתיכין אף על גב דאתשקיין מהאי דרגא כלהו אתשקיין מפולחנא דצדיקייא דידעי פולחנא דמאריהון כדקא יאות, דצדיקייא ידעי לספקא לכל דרגא ודרגא כדקא יאות, ועל דא וגם לגמליך אשקה ודאי, היא האשה אשר הוכיח יהו"ה לבן אדוני, ודאי ההיא (ס"א באתערותא דצלותא דילי) איהו גופא דאזדמן לההיא נשמתא עלאה.


תא חזי דהא אתמר, דתיאובתא דדכורא לגבי נוקבא עביד נשמתא, ותיאובתא דנוקבא לגבי דכורא סלקא, ואתערב בהדה דלעילא, ואתכליל דא בדא ועביד נשמתא, ובגין כך היא האשה, דא הוא גופא ודאי דאיהו זמינא לההוא רעותא דנשמתא דנפקא מן דכורא. ואינון גופין זמינין לאתערא בקדמיתא כדקאמרן, ולבתר דאלין יקומון, יקומון כל אחרנין דבשאר ארעאן, ויתקיימון בקיומא שלים, ויתחדתון בחדתותא דסיהרא, ויתחדש עלמא כמלקדמין, וכדין כתיב בההוא זמנא (תהלים קד לא) ישמח יהו"ה במעשיו, ובגין כך (ישעיה נב יג) הנה ישכיל עבדי, לאהדרא נשמתין כל חד וחד לאתריה, ירום ונשא וגבה מאד, מסטרא דכל אינון דרגין עלאין כדקאמרן.

"כאשר שממו עליך רבים, כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם" (שם יד) -- תא חזי דהא אתמר, דכד אתחרב בי מקדשא, ושכינתא אתגלי בגו ארעאן נוכראין בינייהו, מה כתיב (שם לג ז) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון, כלהו בכו על דא, וקשירו בכיה ואבלא, וכל דא עלה דשכינתא דאתגלייא מאתרה, וכמה דאיהי משתנית מכמה דהות, אוף הכי בעלה לא נהיר נהוריה, ואשתני מכמה דהוה, דכתיב (שם יג י) חשך השמש בצאתו, ועל דא כתיב כן משחת מאיש מראהו.

דבר אחר: כן משחת מאיש מראהו, מהאי עבד דאשתני דיוקניה וגווניה מכמה דהוה, דבר אחר, כן משחת מאיש מראהו, כמה דאת אמר (שם נ ג) אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, דהא מיומא דאתחרב בי מקדשא, לא קיימו שמים בנהורא דלהון.

ורזא דמלה ברכאן לא שריין אלא באתר דאשתכחו דכר ונוקבא ואוקמוה, כמה דאת אמר (בראשית ה ב) זכר ונקבה בראם ויברך אותם, ובגין כך משחת מאיש מראהו, ודא הוא כמה דכתיב (ישעיה נז א) הצדיק אבד, אבוד או נאבד לא נאמר, אלא אבד, דלא שריין ברכאן אלא באתר דאשתכחו דכר ונוקבא כחדא, כמה דאתמר, בגין דא בההוא זמנא דלא אשתכח