זהר חלק א קפא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קפא א · >>

הוסף תרגום


דף קפא א

מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)

ההוא מזלא דנגיד ונפיק, ואתחבר בההוא דרגא לאשתלמא ביה ולאתברכא מניה, ועל דא כלא במזלא תליא מלתא, ועל דא תנינן בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא, דהא בזכותא לאו איהו, אלא עד דאתמליא ואתנהיר מן מזלא. ובגין כך כל אינון דאתברו בהאי עלמא ואינון זכאי קשוט, כלהו אתברו בהאי עלמא ואתדנו בדינא, מאי טעמא, בגין דההיא נפשא גרמא להו, ועל דא חייס עלייהו קב"ה לעלמא דאתי.

רבי אלעזר אמר, כל מה דעביד קב"ה בדינא איהו, בגין לדכאה לההיא נפשא לאייתאה לה לעלמא דאתי, (ובגין כך קב"ה כל עובדוי), (נ"א בגין דכל עובדוי דקב"ה) אינון בדינא וקשוט, ובגין לאעברא מניה ההוא זוהמא דקבילת בהאי עלמא, ועל דא אתבר ההוא גופא ואתדכיאת נפשא, ובגין כך קב"ה עביד לההוא זכאה דיסבול יסורין ומכאובין בהאי עלמא ויתנקי מכלא, ויזכה לחיי עלמא, ועל דא כתיב (תהלים יא ה) יהו"ה צדיק יבחן ודאי והא אתמר.


רבי שמעון פתח (ויקרא כא כג) "אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהו"ה מקדשו" -- אך אל הפרכת לא יבא, תא חזי, בההיא שעתא דההוא נהר דנגיד ונפיק אפיק כל אינון נשמתין, ואתעברת נוקבא, כלהו קיימין לגו, בקורטא דלגו, בסיטו קורטא. וכד סיהרא אתפגים בההוא סטרא דחויא בישא, כדין כל אינון נשמתין דנפקין, אף על גב דכלהו דכיין וכלהו קדישין, הואיל ונפקו בפגימו, בכל אינון אתרי דמטו אינון נשמתין, כלהו אתברו ואתפגימו בכמה צערין בכמה כאבין, ואלין אינון (נשמתין ואתרין) (נ"א נשמתין דאתרין דפגימו) דאתרעי בהו קב"ה לבתר דאתברו, ואף על גב דנשמתין בעציבו ולא בחדוון, רזא דמלה שריין כגוונא דלעילא גופא אתפגים, ונשמתא לגו כגוונא דלעילא, ודא כגוונא דדא, ובגין כך אלין אינון דבעייין לחדתותי בחדתותא דסיהרא.

ועל אלין כתיב (ישעיה סו כו) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, יבא כל בשר להשתחות לפני אמר יהו"ה, כל בשר ודאי, דאלין יתחדתון בכלא, ובעיין לחדתותי בחדתותא דסיהרא, ואלין אינון בשותפותא חדא בסיהרא, פגימין בההוא פגימו דילה, ובגין כך איהי שריא בגווייהו תדיר דלא שבקא לון, כמה דאת אמר (שם נז טו) ואת דכא ושפל רוח, וכתיב (תהלים לד יט) קרוב יהו"ה לנשברי לב, לאינון דסבלי עם סיהרא ההוא פגימו, אינון קריבין לה תדיר, ועל דא להחיות לב נדכאים, באינון חיים דאתיין לה לאתחדתא יהא לון חולקהון, אינון דסבלי עמה יתחדתון עמה.

ואלין אקרון יסורין של אהבה, של אהבה אינון, ולאו מניה דההוא בר נש, של אהבה אינון, דאתפגם נהורא של אהבה זוטא דאתדחיא מאהבה רבה, בגין כך אלין אינון חברים משותפים בהדה, זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי דאינון זכו להאי למהוי חברים בהדה, עלייהו כתיב (שם קכב ח) למען אחי ורעי וגו'.


פתח ואמר (ישעיה נב יג) "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" -- זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה גלי לון ארחי דאורייתא למהך בהו, תא חזי האי קרא רזא עלאה איהו, הנה ישכיל עבדי ואוקמוה. אבל תא חזי כד ברא קב"ה עלמא, עבד לה לסיהרא, ואזער לה נהורהא, דהא לית לה מגרמה כלום, ובגין דאזעירת גרמה, אתנהרא בגין שמשא, ובתוקפא דנהורין עלאין.

ובזמנא דהוה בי מקדשא קיים, ישראל הוו משתדלי בקרבנין ועלוון, ופולחנין דהוו עבדין כהני וליואי וישראלי, בגין לקשרא קשרין ולאנהרא נהורין. ולבתר דאתחרב בי מקדשא, אתחשך נהורא, וסיהרא לא אתנהירת מן שמשא, ושמשא