זהר חלק א קסה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קסה א · >>

הוסף תרגום


דף קסה א

זהר

מתוך: זוהר חלק ז (עריכה)

"וישבע יעקב בפחד אביו יצחק" -- מאי טעמא בפחד יצחק, ולא באלה"י אברהם, אלא דלא בעא לאטרחא לימינא בגיניה דלבן, ולא עוד אלא דלא לבעי ליה לאיניש אף על גב דאומי בקושטא, לאומאה באתר עלאה דכלא. א"ר יוסי ודאי לקיומא (ס"א לאומאה) כדקא יאות אומי יעקב כך והכי אתחזי, ויעקב אשגח במלה, אמר הא איהו אמר אלה"י אברהם, ושבק לאבא, אנא אשלים כלא, מיד וישבע יעקב בפחד אביו יצחק, דבר אחר, לאתכללא בדינא, למיקם עליה דלבן.


"ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים" -- רבי אבא פתח ואמר, (בראשית ה ב) זכר ונקבה בראם וגו', כמה אית לן לאסתכלא במלי דאורייתא, ווי לון לאינון אטימי לבא וסתימי עיינין, הא אורייתא קארי קמייהו, (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי, (שם ד) מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו, ולית מאן דישגח.

תא חזי, האי קרא אית ביה רזין עלאין, איהו לגו ואיהו לבר, זכר ונקבה בראם, אשתמע להאי גוונא ואשתמע להאי גוונא, ואשתמע דשמשא וסיהרא בחבורא חדא אינון, דכתיב בראם, כמה דאת אמר (חבקוק ג יא) שמש ירח עמד זבולה, ואשתמע דאדם וחוה כחדא אתבריאו, בזווגא חד, וכיון דאשתכחו בזווגא חד, מיד ויברך אותם, דלית ברכתא שריא אלא באתר דאשתכחו דכר ונוקבא.

תא חזי, כד נפק יעקב למיהך לחרן, בלחודוי הוה, דלא אינסיב, מה כתיב ויפגע במקום וגו', ולא אתיבו ליה אלא בחלמא, השתא דאנסיב והוה אתי בכלהו שבטין, כביכול משריין עלאין פגעין ביה ואתחננו ליה, דכתיב ויפגעו בו, אינון אהדרו למפגע ביה, בקדמיתא איהו ויפגע במקום, השתא אינון ויפגעו בו, בגין דבגיניה דיעקב ובאינון שבטין, אתשקיין אינון ממיא דימא רבא.

ולא עוד אלא בקדמיתא בלילה בחלמא, השתא בחיזו דעינא וביממא, הה"ד ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהי"ם זה וגו', במה


סתרי תורה

מתוך: זוהר חלק ז (עריכה)

"ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהי"ם" -- מתניתין: תוקפי דהורמני, זקיפין מלעילא, שננא דחרבא דמלהטא ממנא על כל (ס"א כמה) חילין ומשיריין, ההוא חרבא מלהטא היא חרבא סומקא, דכתיב (ישעיה לד ו) חרב ליהו"ה מלאה דם, ההוא חרבא דתליא ביה הפוכא. אינון דמתהפכי לכמה גוונין, הוא נשיין הוא גוברין, בסטרין סגיאין מתפרשין גוונין אחרנין לכמה דרגין, מסטרא דאילנא דחיי נפקי, אינון דמתיחדי ביחודא בקשורא, קדישין אלין אשתאבן תדיר מטל השמים.

שמיה דאלהי"ם אתתקין בהו, (ס"א, ועל דא אמר משמני הארץ ואתתקן), בארבע סטרין דעלמא אתעבידו סמכין דכורסייא, כלהו מרגליטין שייפין וסמכין, לא מתפרשין לעלמא מגו שמא דא, אינון קשורין דיעקב דבריר לחולקיה, ומתקשרן בשמא דא, כולהו נפקו (בערב) ויעקב כד נפק למיזל לארחיה, לארבע סטרין אקיפו ליה, לארבע זויין דעלמא נטרו ליה, בשעתא קלה אתרגיש מאילנא (ס"א, מאתר) לעילא, למיטר אילנא דלתתא, וכדין ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהי"ם זה, כדין ויקרא שם המקום ההוא מחנים.


אמר רבי יהודה, תא חזי שלמותיה דיעקב, דלא בעי למיזל אלא ברשותיה דלבן, ואי תימא זמנא אחרא אמאי לא, אלא בגין דדחיל יעקב דלא ישבוק ליה, וישתלימו תריסר שבטין בארעא אחרא, ועל דא כיון דחמא דמטא שעתא דבנימן, ברח, כמה דאת אמר ויברח הוא וכל אשר לו. דכיון דאתיליד בנימן, אתקשר שכינתא בכלהו שבטין, ונטלא ביתא בהו, ויעקב הוה ידע ברוחא דחכמתא, דכד ישתלימו תריסר שבטין, דשכינתא תתקשר בהו, ורחל תמות, ואיהי נטלא ביתא.

ותא חזי, הכי אוליפנא, עלמא תתאה אתחזי ליה ליעקב כמה דאתחזי ליה למשה, אלא דלא