זהר חלק א קנד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף קנד ב

זהר

באתגליא נינהו, ובגין כך יעקב אתכסיין מניה כל עובדוי.

תא חזי עלמא תתאה באתגליא איהו, והוא שירותא דכלא לסלקא בדרגוי, כמה דחכמה עלאה הוא שירותא דכלא, הכי נמי עלמא תתאה חכמה איהו, והיא שירותא דכלא, ובגין כך קרינן אתה, בגין דאיהו שמטה ואתגליא, ועלמא עלאה דאיהו יובלא קרינא הוא, דכל מלוי באתכסיא אינון, ורזא דמלה דלאה, דכתיב וישכב עמה בלילה הוא, ועל דא כתיב (במדבר יח כג) ועבד הלוי הוא, בגין לאמשכא מניה ברכאן לכלא, הוא עלמא עלאה דאתכסיא תדיר, ויעקב במה דאתכסייא לא אתדבק ברעותיה, אלא במה דאתגליא, ורזא דא דכתיב (בראשית ב כד) ודבק באשתו.


"וירא יהו"ה כי שנואה לאה" -- מהכא דסאני בר נש עריין דאמיה (ואתתיה), ויתיחד בר נש עם אמיה בכל אתר ולא יתחשש, והא אתערו בן מתיחד עם אמו, וכלא אתכסי מיעקב, דעלמא עלאה לא אתגליא כלל.


תא חזי בגיניה דיעקב אתקיים עלמא, ואי תימא הא בגיניה דאברהם, כמה דאת אמר (בראשית ב ד) בהבראם, אל תקרי בהבראם, אלא באברהם, אלא בגיניה דיעקב אתקיים אברהם, דכתיב (ישעיה כט כב) כה אמר יהו"ה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם. ומקדמת דנא הוה קב"ה בני עלמין וחריב לון, כיון דאתא יעקב, מניה אשתכללו עלמין, ולא אתחרבו כקדמיתא, הדא הוא דכתיב (שם מג א) כה אמר יהו"ה בוראך יעקב ויצרך ישראל וגו'.

תא חזי מה כתיב (שמות ד כב) בני בכורי ישראל, וכתיב (שם כג) שלח את בני ויעבדני, ישראל אקרי בן לקב"ה בגין דאתדבק ביה, כמה דאת אמר (משלי ל ד) מה שמו ומה שם בנו כי תדע. לאה כד אולידת לראובן, מה כתיב ותקרא את שמו ראובן, ראובן סתם, בגין דאתכליל בתלת סטרין מתחברן כחדא שמעון ולוי, מאי טעמא לוי, כמה דאת אמר (מ"א ז כט) לויות, חבורא דכל סטרין, אמר רבי יהודה מהכא דכתיב (בראשית מט ג) יתר שאת ויתר עז, כתרגומו בכירותא כהונתא ומלכותא, ומלכו בסטרא דגבורה איהו, ועל דא ראובן סתם:


אמר רבי אבא, ראו בן סתם, דאתכליל בשמעון ולוי, לאה הכי הוה דעתה (ס"א רעותא), דכתיב הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים, בגין דהוה תלתא דמתחברן כחדא, ותא חזי דהכי הוא, דהא רתיכא עלאה אבהן, ודוד מלכא דאתחבר בהו, וכלהו ארבע אינון רתיכין עלאין, רזא דשמא קדישא, ועל דא ראובן שמעון לוי, לבתר יהודה דירית מלכו, ועל דא כלהו באתר דא, וכתיב (ס"א דא בתר דא דכתיב):


"הפעם אודה את יהו"ה וגו', ותעמוד מלדת" -- בגין דהכא אשתכללו ארבע סמכין, הפעם אודה את יהו"ה, מאי טעמא אמרה אודה את יהו"ה בהאי, ולאו בכלהו, אלא מהכא כל זמנא

סתרי תורה

מתניתין:    בני עליון, קדישי עליונין, בריכן (ס"א ברירן) דעלמא, מוחא דאגוזא, כנשו למנדע, הא צפרא נחית בכל יומא, אתער בגנתא, שלהובא דנורא בגדפהא, בידהא תלתא מגרופיין שנינן כחרבא, מפתחן גניזין בידא ימינא.

קרי בחיל ואמר, מאן מנכון די נהירו אנפוי, די עאל ונפק ואתתקיף באילנא דחיי, מטא בענפוי אחיד בשרשוי, אכיל מאיביה, מתיק מדובשא, יהיב חיין לנפשא, אסוותא לגרמיה. אסתמר מהרהורא בישא, מהרהורא דמשקר באילנא דחיי, מסאיב נהרא ונחלא מקורא דישראל, דיהיב מותא לנפשא, ותבירו לגרמיה, לית ליה קיומא כלל. הרהורא דמסאיב ההוא מקורא דיליה, עביד אילנא דשקרא, בגין דההוא הרהורא סלקא ואחלף נפשא תחות נפשא, אילנא דחיי אסתלק, ואילנא דמותא אתתקיף ביה, נפשא מתמן משיך, ווי ליה דאתעקרא