זהר חלק א קד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קד ב · >>

הוסף תרגום


דף קד ב

זהר

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

עמהון.

תא חזי, כד בר נש עביד לויה (לבר נש) לחבריה, איהו אמשיך לשכינתא לאתחברא בהדיה, ולמהך עמיה באורחא לשזבא ליה, ובגין כך בעי ליה לבר נש ללוויי לאושפיזא, בגין לחברא ליה לשכינתא, ואמשיך עליה לאתחברא בהדיה, בגין כך-- "ויהו"ה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה".


רבי חייא פתח, (עמוס ג ז) "כי לא יעשה יהו"ה אלהי"ם דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים" -- זכאין אינון זכאי עלמא דקב"ה אתרעי בהו, וכל מה דאיהו עביד ברקיעא וזמין למעבד בעלמא, על ידי דזכאין עביד ליה ולא כסי מנייהו לעלמין כלום, בגין דקב"ה בעא לשתפא בהדיה (לצדיקייא, דלא תהא פתחון פה לרשיעייא בכל מה דאיהו עביד, תא חזי כלא גלי קב"ה) לצדיקייא, בגין דאינון אתיין ומזהירין לבני נשא לאתבא מחובייהו, ולא יתענשון מגו דינא עלאה, ולא יהא לון פתחא דפומא לגביה, בגיני כך קב"ה אודע לון רזא דאיהו עביד בהו דינא, תו, בגין דלא יימרון דהא בלא דינא עביד בהו דינא.


אמר רבי אלעזר, ווי לון לחייביא, דלא ידעין ולא משגיחין, ולא ידעין לאסתמרא מחובייהו, ומה קב"ה די כל עובדוהי קשוט ואורחתיה דין, לא עביד כל מה דעביד בעלמא עד דגלי להו לצדיקייא, בגין דלא יהא לון פתחא דפומא לבני נשא, גבי בני נשא לא כל שכן דאית לון למיעבד מלייהו, דלא ימללון בני נשא סטיא עליהון, וכן כתיב (במדבר לב כב) והייתם נקיים מיהו"ה ומישראל.

ואית לון למיעבד דלא יהא לון פתחון פה לבני נשא, ויתרון בהון אי אינון חטאן ולא משגחי לאסתמרא, דלא יהא ליה למדת דינא דקב"ה פתחא דפומא לגבייהו, ובמה בתשובה ועובדין דכשרן.

תא חזי, "ויהו"ה אמר המכסה אני מאברהם" -- א"ר יהודה, קב"ה יהב כל ארעא לאברהם


מדרש הנעלם

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

מדרש הנעלם:   "ויהו"ה אמר המכסה אני מאברהם וגו'" -- מה כתיב למעלה, ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום, לעשות דין ברשעים, מה כתיב אחריו, המכסה אני מאברהם, אמר רבי חסדא, אין הקדוש ברוך הוא עושה דין ברשעים עד שנמלך בנשמתן של צדיקים, הה"ד (איוב ד ט) מנשמת אלו"ה יאבדו, וכתיב המכסה אני מאברהם, אמר הקדוש ברוך הוא, כלום יש לי לעשות דין ברשעים עד שאמלך בנשמת הצדיקים, ואומר לה הרשעים חטאו לפני אעשה בהם דין, דכתיב ויאמר יהו"ה זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם וגו'.

אמר רבי אבהו, הנשמה עומדת במקומה, והיא יראה להתקרב אליו ולומר לפניו כלום, עד שאומר למטטרו"ן שיגישנה לפניו ותאמר מה שתרצה, הה"ד ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע חלילה לך וגו', אולי יש חמשים צדיקים וגו', הנשמה פותחת ואומרת, רבונו של עולם שמא נתעסקו בנ' פרשיות של תורה, ואף על פי שלא נתעסקו לשמה, שכר יש להם לעולם הבא, ולא יכנסו לגיהנם, מה כתיב בתריה, ויאמר יהו"ה אם אמצא בסדום חמשים צדיקים וגו', והא (תנינן) יתיר אינון נ"ג פרשיות הוו, אלא אמר רבי אבהו, חמשה ספרים הם בתורה, ובכל אחד ואחד נכללים עשרת הדברות, עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, חשוב עשרה בכל חד מנהון הם חמשים.

עוד פותחת הנשמה ואומרת, רבונו של עולם אף על פי שלא נתעסקו בתורה, שמא קבלו עונשם על מה שחטאו בבית דין ונתכפר להם, שנאמר (דברים כה ג) ארבעים יכנו לא יוסיף, וממה שנתביישו לפניהם דיים להתכפר (לפניהם) להם שלא יכנסו לגיהנם, מה כתיב אחריו לא אעשה בעבור הארבעים.

עוד פותחת ואומרת, אולי יש שם שלשים, אולי יש ביניהם צדיקים שהשיגו שלשים מעלות הרמוזים בפסוק (יחזקאל א א) ויהי בשלשים שנה, והם כלולים בל"ב נתיבות שהם כ"ב אותיות, ועשר ספירות ולפעמים הם כלולים לשמונה.

עוד פותחת ואומרת, אולי ימצאון שם עשרים, שמא יגדלו בנים לתלמוד תורה, ויש להם שכר כאילו קבלו לעשרת הדברות שתי פעמים בכל יום, דאמר רבי יצחק, כל