זהר חלק א קד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קד א · >>

הוסף תרגום


דף קד א

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

הכי עד לא יפוק לעלמא שמא דא, ואודע ליה לאברהם.

ותא חזי בכלהו אחרנין שבק לון קב"ה למקרי לון שמהן, ואפילו נשי הוו קראן לבנייהו שמהן, אבל הכא לא שבק קב"ה לאמיה למקרי ליה שמא, אלא לאברהם, דכתיב וקראת את שמו יצחק, אנת ולא אחרא, בגין לאחלפא מיא באשא ואשא במיא לאכללא ליה בסטריה כיון דאתבשר אברהם ביצחק, מה כתיב (בראשית יח טז) ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום.


רבי אלעזר אמר, תא חזי כמה אנהג קב"ה טיבו עם כל בריין, וכל שכן לאינון דאזלי באורחוי, דאפילו בזמנא דבעי למידן עלמא, איהו גרים למאן דרחים ליה למזכי במלה עד לא ייתי ההוא דינא לעלמא, דתנינן בשעתא דקב"ה רחים ליה לבר נש, משדר ליה דורונא, ומאן איהו, מסכנא, בגין דיזכי ביה, וכיון דזכי ביה איהו אמשיך עליה חד חוטא דחסד דאתמשך מסטר ימינא, ופריש ארישיה ורשים ליה, בגין דכד ייתי דינא לעלמא ההוא מחבלא יזדהר ביה, וזקיף עינוי וחמא לההוא רשימו, כדין אסתלק מניה ואזדהר ביה, בגיני כך אקדים ליה קב"ה במה דיזכי.

ותא חזי, כד בעא קב"ה לאייתאה דינא על סדום, אזכי קודם לאברהם, ושדר ליה דורונא למזכי עמהון, בגין לשזבא ללוט בר אחוה מתמן, הה"ד ויזכור אלהי"ם את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה, ולא כתיב ויזכור אלהי"ם את לוט, דהא בזכותיה דאברהם אשתזיב, ומאי ויזכור, דדכיר ליה מאי דאזכי קודם עם אינון תלת מלאכין. כגוונא דא בר נש דיזכי בצדקה עם בני נשא, בשעתא דדינא שריא בעלמא, קב"ה אדכר ליה לההיא צדקה דעבד, בגין דבכל שעתא דזכי בר נש, הכי אכתיב עליה לעילא, ואפילו בשעתא דדינא שריא עלוי, קב"ה אדכר ליה לההוא טיבו דעבד וזכה עם בני נשא, כמה דאת אמר (משלי יא ד) וצדקה תציל ממות, בגיני כך אקדים ליה קב"ה לאברהם, בגין דיזכי וישזיב ללוט.


"וישקיפו על פני סדום" -- תא חזי ויקומו משם האנשים, מההיא סעודה דאתקין לון אברהם וזכה בהו, דאף דמלאכין הוו זכה בהו, וכל ההוא מיכלא לא אשתאר מניה כלום בגיני דאברהם ולמזכי ביה, דהא כתיב ויאכלו, באשא דלהון אתאכיל. ואי תימא הא תלת מלאכין הוו, האי אשא, והאי מיא, והאי רוחא, אלא כל חד וחד כליל בחבריה ובגיני כך ויאכלו כגוונא דא (שמות כד יא) ויחזו את האלהי"ם ויאכלו וישתו, אכילה ודאית אכלו, דאתזנו מן שכינתא, אוף הכא ויאכלו, גרמו (נ"א נרמז רמז) לאתזנא (מניה) מההוא סטרא דאברהם אתדבק ביה, ובגין כך לא אשארו ממה דיהיב לון אברהם כלום, כגוונא דא בעי ליה לבר נש למשתי מההוא כסא דברכה, בגין דיזכי לההיא ברכה דלעילא, אוף אינון אכלו ממה דאתקין לון אברהם, בגין דיזכון לאתזנא מסטרא דאברהם, דהא מההוא סטרא נפיק מזונא לכלהו מלאכי עלאי.


"וישקיפו" -- אתערותא דרחמי לשיזבא ללוט, כתיב הכא וישקיפו, וכתיב התם (דברים כו טו) השקיפה ממעון קדשך, מה להלן לרחמי, אוף הכא לרחמי.


"ואברהם הולך עמם לשלחם" -- למעבד לון לויה, אמר רבי ייסא, אי תימא דאברהם ידע דמלאכין אינון אמאי אעביד לון לויה, אלא אמר רבי אלעזר אף על גב דהוה ידע, רגיל הוה למעבד לכלהו בני נשא דזמינן עמיה, למעבד לון לויה, (נ"א מה דהוה רגיל למעבד עם בני נשא, עבד בהו ואלוי לון), בגין דכך אצטריך ליה לבר נש למעבד לויה לאושפיזין, דהא כלא בהאי תליא ובעוד דאיהו הוה אזיל עמהון, אתגלי קב"ה עליה דאברהם, דכתיב ויהו"ה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, ויהו"ה הוא ובית דיניה, בגין דקב"ה הוה אזיל