זהר חלק א קא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קא ב · >>

הוסף תרגום


דף קא ב

זהר

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

אתגזר, בקדמיתא לא הוה ידע אלא דאינון בני נשא, ולבתר ידע דאינון מלאכין קדישין, ואתו בשליחותא לגביה, בשעתא דאמרו ליה איה שרה אשתך, ובשרו ליה בשורת יצחק.

אליו אתוון נקודות אי"ו, וסימן איו רמז למה דלעילא, רמז לקב"ה, ויאמר הנה באהל, כתיב הכא הנה באהל וכתיב התם (ישעיה לג כ) אהל בל יצען וגו', תא חזי כיון דנקוד אי"ו, אמאי כתיב לבתר איה, אלא בגין דחבורא דדכר ונוקבא כחדא רזא דמהימנותא, כדין אמר ויאמר הנה באהל, תמן הוא קשורא דכלא, ותמן אשתכח (ויאמר הנה באהל).


איה וגו', וכי לא הוו ידעי מלאכי עלאי דשרה הנה באהל, אמאי כתיב איה, אלא לא ידעי בהאי עלמא אלא מה דאתמסר להו למנדע, תא חזי (שמות יב יב) ועברתי בארץ מצרים אני יהו"ה, וכי כמה שליחין ומלאכין אית ליה לקב"ה, אלא בגין דאינון לא ידעי בין טפה דבוכרא לההוא דלאו בוכרא, בר קב"ה בלחודוי כגוונא דא (יחזקאל ט ד) והתוית תו על מצחות האנשים, ואמאי צריכין, אלא בגין דאינון לא ידעי אלא מה דאתמסר לון למנדע, (ידעי) כגון כל אלין מלין דזמין קב"ה לאייתאה על עלמא, ומאי טעמא, בגין דקב"ה אעבר כרוזא בכלהו רקיעין בההיא מלה דזמין לאייתאה על עלמא.

כגוונא דא בשעתא דמחבלא אשתכח


סתרי תורה

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

אסתליק האי מיכאל אסתליק אלהי"ם בהדי שד"י.

בקדמיתא שלשה אנשים, ואגלימו בציורא דאוירא, והוו אכלי אכלי ודאי, דאשא דלהו אכל ושצי כלא, ואעביד נחת רוח לאברהם, אינון אשא ודאי, וההוא אשא אתכסי בציורא דאוירא ולא אתחזי, וההוא מיכלא אשא מלהטא, ואכלא ליה, ואברהם מקבל נחת רוח מהאי.

כיון דאסתלק שכינתא, מה כתיב ויעל אלהי"ם מעל אברהם, מיד מסתלק בהדיה מיכאל, דכתיב ויבאו שני המלאכים סדומה וגו', שלשה כתיב בקדמיתא, והשתא תרין, אלא מיכאל דאיהו ימינא אסתליק בהדי שכינתא.

מלאך דאתחזי למנוח נחת ואיגלים (ליה) באוירא ואתחזי ליה, ודא איהו אוריאל, מה דלא נחת באלין דאברהם, נחת הכא בלחודוי, לבשרא למנוח דאתי מדן,


מדרש הנעלם

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

ויקח אהרן וגו' ויעמד בין המתים וגו', וכן עבדו ואתבטל מנייהו.

שמעו ההוא קלא דאמר, סתרא סתרא קמייתא אוחילו לעילא, דהא דינא דשמיא לא אשרי הכא, דהא ידעי לבטלא ליה, חלש לביה דרבי אחא אדמוך, שמע דאמרי ליה, כד עבדת דא, עביד דא, זיל ואימא לון דיחזרון בתשובה, דחייבין אינון קמאי, קם ואחזר להו בתשובה שלימתא, וקבילו עלייהו דלא יתבטלון מאורייתא לעלם, ואחליפו שמא דקרתא וקארון לה מאתא מחסיא.


אמר רבי יהודה, לא די להם לצדיקים שמבטלין את הגזרה, אלא לאחר כן שמברכין להם, תדע לך שכן הוא, דכיון שהנשמה אומרת לגוף מהרי שלש סאים וגו', וכל אותו הענין, ומבטל את הדין, מה כתיב ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה הרי ברכה, כיון שרואים אותה המלאכים שזה לקח עצה לנפשו, מה עושים, הולכים אצל הרשעים לעיין בדינם, ולעשות בהם משפט, הה"ד ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום, למקום הרשעים לעשות בהם משפט, הדא הוא דאמר רבי יהודה, כך דרכו של צדיק, כיון שרואה שמעיינין בדינו, אינו מתאחר לשוב ולהתפלל ולהקריב (על) חלבו ודמו לפני צורו, עד שמסתלקין בעלי הדין ממנו, דכיון שאמר וישא עיניו