זהר חלק א פט א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף פט א
זהר
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
דכתיב (שמות ו ג) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ועד לא אתגזר לא הוו אינון דרגין שראן עלוי למללא.
ואי תימא דהא בקדמיתא כתיב וירא יהו"ה אל אברם, וכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה וכתיב ויבן שם מזבח הא הכא אינון דרגין עלאין, והשתא אמרן דעד לא אתגזר לא הוו אינון דרגין עלאין שראן על האי דרגא למללא עמיה, תא חזי בקדמיתא יהב קב"ה חכמה לאברהם, למנדע חכמה לאתדבקא ביה, וידע רזא דמהימנותא, אבל למללא עמיה לא הוה אלא האי דרגא תתאה בלחודוי, כיון דאתגזר כלהו דרגין עלאין הוו שראן על האי דרגא תתאה בגין למללא עמיה, וכדין אסתלק אברהם בכלא כמה דאתמר. תא חזי עד לא אתגזר בר נש, לא אתאחיד בשמא דקב"ה, כיון דאתגזר עאל בשמיה ואתאחיד ביה, ואי תימא אברהם אתאחיד ביה עד לא אתגזר, הכי הוא דאתאחיד ביה ולא כדקא יאות, דהא מגו רחימותא עלאה דרחים ליה קב"ה קריב ליה, לבתר פקיד ליה דיתגזר, ואתייהיב ליה ברית קשורא דכלהו דרגין עלאין, ברית קשורא לאתקשרא כלא כחדא לאכללא דא בדא, ברית קשורא דכלא אתקשר ביה ובגין כך אברהם עד לא אתגזר, מלוי לא הוה עמיה אלא במחזה כמה דאתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה עלמא, לא אתברי אלא על ברית, כמה דאת אמר בר"א שי"ת ברא אלהי"ם, והיינו (ד"א, ל"ג ברית) דעל ברית קיים קב"ה עלמא, וכתיב (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, דהא ברית קשורא איהו דיומא וליליא ולא מתפרשאן. אמר רבי אלעזר, כד ברא קב"ה עלמא על תנאי הוה, דכד ייתון ישראל אם יקבלון אורייתא יאות, ואם לאו הרי אנא אהדר לכו לתהו ובהו, ועלמא לא אתקיים עד דקיימו ישראל על טורא דסיני וקבילו אורייתא, וכדין אתקיים עלמא, ומההוא יומא ולהלאה קב"ה ברי עלמין, ומאן אינון, זווגין דבני נשא, דהא מההוא זמנא קב"ה מזווג זווגין ואומר בת פלוני לפלוני, ואלין אינון עלמין דהוא ברי. תא חזי אנכי מגן לך, אנכי דא הוא דרגא קדמאה דאתאחיד ביה בקדמיתא:
סתרי תורה
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
אשר מחזה שדי יחזה, יחזה סתים הוה מלה מגו מלאכי השרת, בגין דלא יהא לון פטרא, דקודשא בריך הוא ממלל בההוא ערל מסאבא, דהא מלאכי קדישי לא (יקרון) נזקקין בלשון תרגום.
אי תימא דלא ידעי, והא גבריאל אוליף ליוסף ע' לשון, ותרגום חד מע' לשון הוא, אלא מנדע ידעי, אבל לא נזקקין תנן, דלא חיישי ולא משגיחין עליה, דהא מאיס איהו קמייהו מכל שאר לשון, ואי תימא הואיל ומאיס איהו ממלאכי עלאי, אמאי תרגם אונקלוס אורייתא בהאי לשון, ויונתן בן עוזיאל המקרא, אלא מאיס הוא קמייהו, והכי אצטריך, דלית קנאה למלאכי עלאי בהדייהו דישראל יתיר, ועל דא תרגום תורה ומקרא כך, ולאו מאיס איהו, דהא בכמה דוכתי קודשא בריך הוא כתיב באורייתא הכי, ובגין כך סתים איהו מגו מלאכי עלאי קדישי, ועל דא אתגלי ביה באברהם באורח סתים, דלא ישגחון ביה מלאכין קדישין, ולא יהא לון פטרא, דקודשא בריך הוא אתגלי על בר נש ערל.
אימתי אתגלי ליה באתגליא דמלאכי עלאי, כד יהיב ליה ברית קיימא קדישא, דכתיב וידבר אתו אלהי"ם לאמר, אלקהי"ם שמא דקודשא, ולא כתיב במחזה, שמא באתגלייא, לאמר, מאי לאמר, לאמר ולאכרזא בכל לשון, דלא תהא באתכסיא, ולאו בלישנא אחרא, אלא בלישנא דכלא משתעיין ביה, דיכלי למימר דא לדא, ולא יכלי לקטרגא ולמימר פטרא, ועל דא וידבר אתו אלהי"ם לאמר, אלהי"ם ולא מחזה, בגין דהוה מעייל ליה בברית קיימא קדישא, וקריב ליה לגביה.
רבי יהודה אמר, בגין כך את ה' לא אתיהיב ליה עד דאתגזר, מאי טעמא, דאיהי ממש ברית אקרי, ועל דא כיון דעאל בברית כדין אתייהיבת ליה את ה"א, דכתיב אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים, ולא יקרא עוד את שמך אברם וגו'.
"אחר הדברים האלה" - רבי חייא הוה אזיל למחמי לרבי אלעזר, פגע ביה רבי חגאי, אמר ליה האי ארחא דמתקנא קמיה דמר לאן איהו אזיל, אמר ליה למחמי לרבי אלעזר, אמר ליה ואנא נמי איזיל בהדך, אמר ליה אי תיכול למסבר סברא למאי דתשמע זיל, ואי לאו תוב אבתרך, אמר ליה לא ליחוש מר להאי, דהא אנא שמענא כמה רזי דאורייתא ויכילנא למיקם בהו.
פתח רבי חגאי ואמר, מאי דכתיב (במדבר כח ב) "את קרבני לחמי לאשי וגו'"?