זהר חלק א מג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · מג א · >>

הוסף תרגום


דף מג א

מתוך: זוהר חלק ב (עריכה)

שאר חיותא, דיוקנא דאריה ודיוקנא דנשר כלילן כחדא, ואתעבידו בה חד דיוקנא מנייהו. תחות האי חיותא אית ד' אופנין עלאין כחיזו דתרשיש, מרקמן בכלילו דכל גוונין, ושית מאה אלף רבוא (רברבן) כלהו בגווייהו, ואלין ד' אופנים בתמניא גדפין כלהו, וכלהו נפקין מגו נהירו דההוא חיותא דשלטא עלייהו, בשעתא דנציץ ההוא נהורא, מפקא חיילין חיילין אלין. ואלין ד' דתחותה קיימין בד' סטרין דעלמא, בד' אנפין כל חד וחד, תרין אנפין מסתכלן לגבי ההוא חיותא, ותרין אנפין מחפיין בגדפייהו, מאינון נהורין דנצצן דלא יכלין לאסתכלא, בכל זמנא דנטלי אלין בד' גלגלין, (ד"א ותריסר) (ותרין) סמכין כקדמאי, אתעביד מההוא זיעא דלהון כמה חיילין ומשריין, דכלהו משבחין ומזמרי דלא משתככי לעלמין, ולאלין לית לון שעורא. ארבע פתחין אית להיכלא דא לארבע סטרין דעלמא, עשר ממנן בכל פתחא ופתחא, ובזמנא דכלהו די בגו היכלין דלתתא, ואינון היכלין, סלקין ברעו דצלותא דכייא, כלהו פתחין פתחין, עד דכלילן כלהו אלין באלין, ומשלבין אלין באלין, ועאלין כלהו ממנן גו ממנן, משריין גו משריין, אופנים בחיות, וחיות באופנים, באלין אופנים, נהורין בנהורין רוחא ברוחא, עד דעאלו ברוחא דא. בהיכלא דא אית דוכתא חדא כחיזו דדהבא דנציץ, ותמן גניזין כמה חיילין ומשריין, דלא סלקין ולא מתעטרין לעילא, אלא בשעתא דכל אלין קשרין קשירן, והיכל נטיל לאתעטרא כלהון נפקין מליין בדינא, ואקרון מארי תריסין שליחן בעלמא מגו מארי דינין די בהיכלא רביעאה, בהאי דוכתא תליין בארבע סטרין, שית מאה אלף רבוון מגינים דדהבא לכל סטר וסטר, וכן לתתא מנייהו שורין מקפן, ואינון שתין. וכל הני מגינים כלהו מגיחין קרבין, בסייפין ורומחין לבר, בכל אינון שליחי דינין דעלמא, עד דמטו דרגין בדרגין לככבא דמאדים, וכדין היכלא סלקא ואתעטרת בההוא רוחא, בכל אינון חיילין, ואשתאר ההוא דוכתא באתריה, וההוא דוכתא אקרי תא הרצים, אינון שליחין מרהטי לאשלמא דינין ופורענין בכל סטרי עלמא כד סלקא צלותא נטיל כל הני נהורין ומשריין וקשר קשרין, ואתכלילו כלהו כחדא, עד דאתקשר רוחא ברוחא ואינון חד, ועאלו גו ההוא עמודא לאתכללא ברוחא דהיכלא רביעאה, זכאה חולקיה מאן דידע רזא דמאריה, וארים דגליה באתר דאצטריך. ותא חזי כלא אצטריך דא לדא ודא לדא, לאשתלמא דא עם דא, ולאתנהרא דא בדא, עד דסליק כלא לאתר דאצטריך, שלימו מתתא בקדמיתא ומלעילא לבתר, וכדין איהו שלימו בכל סטרין, ואשתלים כלא כדקא יאות, מאן דידע רזין אלין ועביד שלימו, דא איהו מתדבק במאריה, ובטיל כל גזרין קשין, ואיהו אעטר למאריה, ומשיך ברכאן על עלמא, ודא איהו בר נש דאקרי צדיקא עמודא דעלמא, וצלותיה לא אהדר ריקנייא, וחולקיה בעלמא דאתי, ואיהו בחושבן בני מהימנותא. תא חזי כל הני היכלין, וכל הני חיותא, וכל הני חילין, וכל הני נהורין, וכל הני רוחין, כלהו אצטריכו דא לדא, בגין לאשתלמא מתתא, ולאשתלמא לבתר מלעילא, אלין היכלין אינון מתדבקין דא בדא. וכלהו כגוונין דלעילא (נ"א דעינא), מתדבקין דא עם דא, כל מה די בגוייהו אינון כההוא חיזו דמתחזיא בסתימו כד מתגלגלא עינא, ואתחזי ההוא זהרא נציץ, וההוא מה דלא אתחזי (ביה) בההוא גלגולא, איהו ההוא רוחא דשלטא על כלא, ובגין כך קיימא דא בדא דרגין על דרגין (ודרגין על דרגין), עד דאתעטר כלא