לדלג לתוכן

זהר חלק א מב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



סלקין, כד רוחא אזדהר בגו ההוא חיוותא, ארבע גלגלין לכל חד וחד, גלגלא חדא אסתכי לסטר מזרח, תלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא חדא אסתכי לסטר מערב, ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא חדא אסתכי לסטר דרום, ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא אחרא אסתכי לסטר צפון, ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וכלהו סמכין תריסר נטלין מגו אמצעיתא, וההוא אמצעיתא סגיר ופתח, וכל גלגלא וגלגלא כד נטלא, קלא אשתמע בכלהו רקיעין. אלין ארבע חיוון (ד"א דלעילא) כלהו (מתלבשן) (ס"א אשתלבן) דא בדא, ועאלין אינון אופנים דלתתא בגו אלין חיוון דלעילא, כלילן אלין באלין, רוחא דא דאתכליל באינון רוחין, מלהטא וסלקא לאתאחדא לעילא (וקיימא לאתאחדא), ולאתקשרא ברעותא דבר נש זכאה בההיא צלותא דצלי. דכד סלקא ועאלת בההוא היכלא, נטיל כלא, וכלהו נטלין בהדה, ואתכלילו דא בדא, עד דאתכלילו בההוא רוחא, וההוא רוחא נטלא ברעותא דקשורא דיחודא דצלותא דמיחדא כלא, עד דמטו כלהו להיכלא תליתאה, כלילן דא בדא כדקדמאי, אשא במיא, ומיא באשא, רוחא בעפרא, ועפרא ברוחא, מזרח במערב, מערב במזרח, צפון בדרום, דרום בצפון, והכי הני כלהו מתקשרן דא בדא ומתאחדן דא בדא ומשלבן דא עם דא, וכן כמה חיילין ומשריין דאתאחדו (נ"א דנחתי) לתתא, ואתערבו באינון תתאי, עד דמטו לככבא דצדק, ותמן כמה ממנן על עלמא. וכד רוחא דא דאתכליל (ד"א אתכליל) מכלהו וכלהו כלילן ביה, סליק ואתאחד ועאל בגו היכלא תליתאה, עד דאתאחד ברוחא דתמן, בגו ההוא עמודא דקאים באמצעיתא, וכדין כלא אשתלים עד הכא כדקא יאות, וכלהו רוחא חדא, כליל מכלא ושלים מכלא, כמה דאת אמר ורוח אחד להנה (אולי צ"ל ורוח אחד לכל, הוא פסוק בקהלת ג יט, וכן מובא לעיל בסוף היכל א'), הכא הכרעה לאתדבקא במאריה:

היכלא תליתאה היכלא דא איהו היכלא דההוא רוחא דאקרי נגה, רוחא דא איהו דכייא בריר מכלהו, לית גוון דאתחזי ביה, לאו חוור ולאו ירוק ולאו אוכם ולא סומק, ובגין כך אקרי טוהר, דכייא ברירא מכל אלין תתאין, ואע"ג דאיהו דכייא מכלא לא אתחזי, עד דאלין תתאי מתגלגלן ואחידן (נ"א וכראן) ביה, ועאלין בגויה (נ"א ביה), כיון דעאלין בגויה כדין אחזי נהוריה, ולא גוון חד מכלהו, כד אשתלים האי רוחא מכלהו תתאי, אפיק מניה נהורא דכליל בתלת נהורין. אינון תרין נהורין סלקין ונחתין ונצצין, בההוא נצוצא אתחזון עשרין ותרין נהורין משניין דא מן דא, וכלהו חד נהורא, ועאלין בגו ההוא חד נהורא, וההוא נהורא כליל לון, ולא נהיר בר בזמנא דאלין נהורין דלתתא סלקין, וההוא רעותא דצלותא נטיל לכלהו, כדין ההוא נהורא נפיק מגו ההוא רוחא, ואתנהיר ההוא נהורא ואפיק אלין תרין נהורין נצצין, ואתחזון כחושבן כ"ב אתוון דאורייתא. לבתר מתהדרין וכלילן בההוא נהורא כל אינון נהורין תתאי (באינון נהורין), כלהון כלילן בהני נהורין (תתאין), וכלהו בנהורא דא, האי נהורא איה כליל בגו ההוא רוחא, וההוא רוחא קיימא בהיכלא תליתאה דא, ולא קאים לאתישבא, אלא בגו היכלא רביעאה דתיאובתיה לסלקא לגויה, אלין נהורין דנפקו מגו ההוא רוחא, כד מנצצין, מתחברן כלהו נהורין דנצצן. בשעתא דנפקי מגו ההוא נהורא חדא, ודחקין (נ"א ודחיין) לאתנצצא, נפקא מנייהו חד חיותא קדישא רברבא, דיוקנהא כחיזו דכל אינון