זהר חלק א א א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
רִבִּי חִזְקִיָּה (נ"א רִבִּי אֶלְעָזָר) פָּתַח, כָּתוּב (שיר השירים ב) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. מִי הַשּׁוֹשַׁנָּה? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל [מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שׁוֹשַׁנָּה וְיֵשׁ שׁוֹשַׁנָּה]. מָה הַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁהִיא בֵּין הַחוֹחִים יֵשׁ בָּהּ אָדֹם וְלָבָן - אַף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהּ דִּין וְרַחֲמִים. מַה שּׁוֹשַׁנָּה יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עָלִים - אַף בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמִים שֶׁמַּקִּיפוֹת אוֹתָהּ מִכָּל צְדָדֶיהָ. אַף אֱלֹהִים שֶׁל כָּאן, מִשָּׁעָה שֶׁנִּזְכַּר, הוֹצִיא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת לְהַקִּיף אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁמֹר אוֹתָהּ. וְאַחַר כָּךְ נִזְכַּר פַּעַם אַחֶרֶת. לָמָּה נִזְכַּר בְּפַעַם אַחֶרֶת? כְּדֵי לְהוֹצִיא חֲמִשָּׁה עָלִים חֲזָקִים שֶׁסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה. וְאוֹתָם הַחֲמִשָּׁה נִקְרָאִים יְשׁוּעוֹת, וְהֵם [חֲמִשָּׁה] [חֲמִשִּׁים] שְׁעָרִים. וְעַל זֶה הַסּוֹד כָּתוּב (תהלים קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, זוֹ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. הַכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת וְלֹא יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁהַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל חֲמִשָּׁה עָלִים חֲזָקִים בְּדֻגְמָא שֶׁל חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת. וְהַשּׁוֹשַׁנָּה הַזּוֹ הִיא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. מֵ"אֱלֹהִים" הַשֵּׁנִי עַד "אֱלֹהִים" הַשְּׁלִישִׁי - חָמֵשׁ תֵּבוֹת. מִכָּאן וָהָלְאָה הָאוֹר שֶׁנִּבְרָא וְנִגְנַז וְנִכְלַל בַּבְּרִית הַהוּא שֶׁנִּכְנַס בַּשּׁוֹשַׁנָּה [ס"א זוֹ] וְהוֹצִיא בָהּ זֶרַע, וְזֶה נִקְרָא עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ. וְאוֹתוֹ הַזֶּרַע קַיָּם בְּאוֹת הַבְּרִית מַמָּשׁ. וּכְמוֹ שֶׁדְּמוּת הַבְּרִית נִזְרַע בְּאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם זִוּוּגִים [שֶׁל אוֹתוֹ] הַזֶּרַע הַהוּא, כָּךְ נִזְרַע הַשֵּׁם הֶחָקוּק מְפֹרָשׁ בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּרֵאשִׁית. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (שיר ב) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. הַנִּצָּנִים - זֶה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָתַי נִרְאוּ בָאָרֶץ? בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁכָּתוּב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ, אָז נִרְאוּ בָאָרֶץ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ - זֶה הַיּוֹם הָרְבִיעִי שֶׁהָיָה בּוֹ זְמִיר עָרִיצִים, מְאֹרֹת חָסֵר. וְקוֹל הַתּוֹר - זֶה הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁכָּתוּב יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת. נִשְׁמַע - זֶה הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, שֶׁכָּתוּב נַעֲשֶׂה אָדָם, שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַקְדִּים עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, שֶׁכָּתוּב
מתוך: זוהר חלק א (עריכה)
הקדמת הזהר
פתיחת רבי חזקיה
רבי חזקיה [1] פתח, כתיב (שיר השירים, ב) כשושנה בין החוחים, מאן שושנה? דא כנסת ישראל, (בגין דאית שושנה ואית שושנה). מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחוור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא.
אוף "אלהים" דהכא - משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה.
ולבתר אדכר זמנא אחרא. אמאי אדכר זמנא אחרא? בגין לאפקא חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה ואינון חמש אקרון ישועות, ואינון חמש תרעין. ועל רזא דא כתיב (תהלים קטז, יג) "כוס ישועות אשא" - דא כוס של ברכה. כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר, כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין, דוגמא דחמש אצבען. ושושנה דא איהו כוס של ברכה.
מ"אלהים" תניינא עד "אלהים" תליתאה - חמש תיבין. מכאן ולהלאה - אור דאתברי ואתגניז ואתכליל בברית. ההוא דעאל בשושנה (ס"א דא) ואפיק בה זרעא, ודא אקרי "עץ עושה פרי אשר זרעו בו", וההוא זרע קיימא באות ברית ממש.
וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין דההוא זרעא - כך אזדרע שמא גליפא מפרש במ"ב אתוון דעובדא דבראשית:
פתיחת רבי שמעון
"בראשית" -- רבי שמעון פתח, (שיר ב יב) הנצנים נראו בארץ, הנצנים דא עובדא דבראשית נראו בארץ, אימתי ביום השלישי, דכתיב ותוצא הארץ, כדין נראו בארץ. עת הזמיר הגיע דא יום רביעי, דהוה ביה זמיר עריצים, מארת חסר, וקול התור דא יום חמישי, דכתיב ישרצו המים וגו' למעבד תולדות. נשמע דא יום ששי, דכתיב נעשה אדם, דהוה עתיד למקדם עשיה לשמיעה, דכתיב
- ^ נ"א, רבי אלעזר, וכ"ה בזהרי חמה ובנסחת ארץ ישראל