זהר חדש כט ב

דף כט ב[עריכה]

הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. דְּחָזָא עִנְיָינָא דְמשֶׁה, דְּאִישְׁתְּהֵי קַמֵּיהּ אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבָּעִין לֵילָוָן. וְעִנְיָינָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא בְּטוּרָא דְחוֹרֵב. וְדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֹא זָז אֵלִיָּהוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהוֹרוֹת זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד. וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת, הוּא מַקְדִּים וְאוֹמֵר לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עַכְשָׁיו פְּלוֹנִי. וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁיִּכְתְּבוּ זְכוּתוֹ דְּהַהוּא גַבְרָא. דִּכְתִיב, (מלאכי, ג) וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִי, מֶה הָיָה עוֹנְשׁוֹ שֶׁל נֹחַ, שֶׁיָּצָא חִגֵּר בְּרַגְלָיו מִן הַתֵּיבָה, וְשָׁכַב וְנִתְבַּזֶּה, וְהִתְלוֹצֵץ עָלָיו בְּנוֹ, וְעָשָׂה לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לְאָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. בֹּא וּרְאֵה מִפְּנֵי שֶׁנָּטַל יַעֲקֹב הַבְּרָכוֹת מֵעֵשָׂו בְּרַמָּאוּת. תֵּדַע לָךְ, שֶׁלֹּא נִיתַּן רְשׁוּת לְשׁוּם אוּמָּה בָּעוֹלָם לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּיִשְׂרָאֵל, זוּלָתִי אוּמָּה שֶׁל עֵשָׂו.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת שֵׁם בֶּן נֹחַ, וְהִפְרִישׁוֹ לְכֹהֵן עֶלְיוֹן, וּלְשָׁרְתוֹ. וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עִמּוֹ, וְקָרָא שְׁמוֹ מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. וְהָיָה יֶפֶת אָחִיו לוֹמֵד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ בְּמִדְרָשׁוֹ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם, וְלָמַד תּוֹרָה בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם. וְנִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַבְרָהָם, וְנִשְׁתַּכְּחוּ כָּל הָאֲחֵרִים. בָּא אַבְרָהָם וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ תָּמִיד בְּבֵיתוֹ שֶׁל שֵׁם, וְהוֹדָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים, קי) אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, וַהֲלֹא יֶפֶת הוּא הַגָּדוֹל, לָמָּה שֵׁם נָטַל הַכְּהוּנָּה. בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה תָּמִיד עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּפֵירַשׁ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם. וּמֵאַיִן הָיָה לוֹ תּוֹרָה. אֶלָּא אָדָם הָרִאשׁוֹן יָדַע הַתּוֹרָה, וְהִנִּיחָהּ בְּקַבָּלָה לְשֵׁת בְּנוֹ, וְאַחַר כַּךְ בָּאָה לְיַד חֲנוֹךְ, עַד שֶׁבָּא לְשֵׁם וְהָיָה מִתְעַסֵק תָּמִיד בָּהּ.

אָמַר לוֹ ר' יוֹסֵי, אִם הַתּוֹרָה הָיְתָה בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם, לָמָּה הוּצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת לִבְנֵי נֹחַ אוֹתָן שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ, שֶׁהֲרֵי בַּתּוֹרָה נִכְתְּבוּ קוֹדֶם לָכֵן, אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּבּוּל בָּא לָעוֹלָם, וְנִכְנְסוּ לַתֵּיבָה, מֵרוֹב צַעֲרָם נִשְׁתַּכְּחָה מִשֵּׁם, עַד שֶׁבָּא הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחִידֵּשׁ לָהֶם אוֹתָם שֶׁבַע מִצְוֹת.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִשְׁתַּכְּחָה הַתּוֹרָה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אוֹמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ כָּל תּוֹרָתִי, יִפְרְקוּ כָּל הָעוֹל מֵהֶם, כַּאֲחֵרִים שֶׁאָמְרוּ (איוב, כא) וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. אֶלָּא אֶתֵּן לָהֶם דְּבָרִים מוּעָטִים, וְיִשְׁמְרוּ אוֹתָם.

עַד שֶׁיָּבוֹא מִי שֶׁיִּשְׁמוֹר כּוּלָּהּ, וְהוּא אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית, כו) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. דְּכֵיוָן שֶׁלָּמַד מִשֵּׁם הַתּוֹרָה, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּשְׁמוֹר הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וּלְפִיכָךְ בֵּירַר לָהֶם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבַע מִצְוֹת מִן הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתָם.

רַבִּי פָּתַח בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, דְּאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, כְּתִיב, (שמואל ב, טו) וַיֹּאמֶר דָּוִד כו', קוּמוּ וְנִבְרְחָה כִּי לֹא תִהְיֶה לָנוּ פְּלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּרַח, מַאי כְּתִיב בֵּיהּ, (תהלים, ג) מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וְנִגְרַשׁ מִמַּלְכוּתוֹ, לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִלּוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָשׁוּב וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, זֶהוּ דָוִד, שֶׁהָיָה קוֹרֵא עִמָּהֶן תָּמִיד כְּעוֹרֵב.

דָּבָר אַחֵר, הָעוֹרֵב שֶׁבָּא מִיְהוּדָה, שֶׁנִּקְרָא עוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית, מג) אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ. הָעֹרֵב כְּתִיב, בְּלֹא וָא"ו. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹרֵב, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בֶּהָרִים כְּעוֹרֵב. וְהַיְינוּ דְּאָמַר לְשָׁאוּל, (שמואל א, כו) כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא בֶּהָרִים. אָמַר לוֹ, שַׂמְתַּנִּי לִהְיוֹת כְּקוֹרֵא בֶּהָרִים, כְּתִיב הָכָא קוֹרֵא, וּכְתִיב הָתָם, (תהלים, קמז) לִבְנֵי עוֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ.

וְאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין מַלְכֵי יְהוּדָה לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד, וְגַרְשֵׁהוּ מִמַּלְכוּתוֹ, וּמִיָּד שָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, וַאֲפִילּוּ מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיָה רָשָׁע, מִיָּד שָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָקַח אוּמָּנוּת אֲבוֹתָיו, וְשָׁב לְמַלְכוּתוֹ.

וְזֶהוּ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהוֹרוֹת, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, זֶה דָּוִד, שֶׁהָיָה קוֹרֵא תָּמִיד כְּעוֹרֵב, וְשִׁלְּחָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמַּלְכוּתוֹ, וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּיתוֹ, וּמַה כְּתִיב בֵּיהּ. וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹ"ב. דִּכְתִיב, (שמואל ב, טו) וְדָוִד עֹלֶה בְּמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי. הָיָה יוֹצֵא וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטֹאתָיו, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְיָדַע כִּי חַטֹאתָיו עָשׂוּ לוֹ שֶׁנִּשְׁלַח מִמַּלְכוּתוֹ וְנִגְרַשׁ.

וּבְכָל דָּבָר וְדָבָר דְּחֶטְאָה גָרֵים בְּמַלְכוּתוֹ, אוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, הָיָה תּוֹלֶה הַדָּבָר בּוֹ, וַהֲוָה יָדַע דְּהוּא הָיָה גָּרֵים. עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם, שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ לֹא עָלֶיךָ הַדָּבָר, אֶלָּא אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים.

תָּא חֲזֵי, דִּכְתִיב (שם כא) וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה', דְּסָבַר דְּהוּא הֲוָה גָּרֵים, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא עָלֶיךָ זוֹ אֶלָּא עַל שָׁאוּל. עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם, הָיָה תּוֹלֶה הַכֹּל בְּעַצְמוֹ, וּמִיָּד הָיָה שָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְאָז לֹא הוּצְרַךְ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהַדָּבָר לֹא בָּא בִּשְׁבִילוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית, ח) וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם, דַּאֲזַי לֹא הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ.

אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַסּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, וּשְׁלָחָם לְבָבֶל. שֶׁנֶּאֱמַר, (שם) וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהּ, וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. שֶׁהִכְבִּיד עוּלָהּ מֶלֶךְ בָּבֶל, בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבַהֲרִיגַת צַדִּיקִים הַרְבֵּה. וּמִשּׁוּם כּוֹבֶד עוּלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּיבָה, וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה וְקִבְּלָהּ.

חָטְאָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּמִתְּחִלָּה, וַיּוֹסֶף לְהַגְלוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיּוֹסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ, בְּגָלוּת אַחֶרֶת שֶׁל יָוָן. דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, גָלוּת יָוָן אַחְשִׁיךְ פְּנֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה.

וּמֵרוֹב צַעֲרָם וְדוֹחֲקָם מַה כְּתִיב בֵּיהּ. וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב. מַה לְּעֵת עֶרֶב, דְּלָא הֲוָה נְהִירָא לְהוֹן שַׁעֲתָא דְּרַוְוחָא, כְּמָה דַּהֲוַת עֲבִידָא בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְקַטְלֵי צַדִּיקַיָא, וְאִתְחַשַׁךְ יְמָמָא, וְאַעֲרֵיב לָהֶן שִׁמְשָׁא וְלָא יָכְלִין לְמֵיקַם מִן קֳדָם דּוֹחֳקָא סַגִּיאָה דַּהֲוֵי עֲלֵיהוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה, ד) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב. כִּי פָנָה הַיּוֹם, אֵלוּ הֵן צַדִּיקַיָיא הַמְאִירִים כַּשֶׁמֶשׁ. כִּי יִנָטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כְּעוֹלְלוֹת בָּצִיר וְזֶהוּ לְעֵת עֶרֶב וְלֹא בִּזְמַן דִּנְהִירִין לְהוֹן צַדִּיקַיָא כְּשִׁמְשָׁא.

(בראשית, ח) וְהִנֵּה עָלֶה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ. לוּלֵי שֶׁהֵעִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ הַכֹּהֲנִים, שֶׁהָיוּ מַדְלִיקִין נֵרוֹת בְּשֶׁמֶן זַיִת, אֲזַי אָבְדָה