זהר חדש כז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף כז א[עריכה]


שֶׁיָּבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָה. שֶׁנֶּאֱמַר, (הושע, יא) בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר.

וְשֶׁבַע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שׁוֹמְרִים אוֹתָם סָבִיב, וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְהֵם הַפְּתָחִים הַנִּקְרָאִים שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וְאֵלּוּ הֵם הַפְּתָחִים, הַמְכֻוָּונִים לְהִכָּנֵס שָׁם נְפָשׁוֹת הַצַּדִּיקִים. וְדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם נִכְסַף לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים, קיח) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ, זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בוֹ.

וּלְמַעְלָה מֵהֶם שׁוֹמְרִים מה"ש, בְּחוֹמוֹת הָעִיר. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה, סב) עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, זוֹ הִיא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים, אֵלּוּ מה"ש. וְתָאנָא, שֶׁבַע פְּתָחִים יֵשׁ לִנְפָשׁוֹת הַצַּדִּיקִים, לְהִכָּנֵס עַד מְקוֹם מַעֲלָתָם. וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח שׁוֹמְרִים.

הַפֶּתַח הָרִאשׁוֹן, נִכְנֶסֶת הַנְּשָׁמָה בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. שֶׁהִיא סְמוּכָה לְגַּן עֵדֶן. וְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שׁוֹמֵר עָלָיו. זָכְתָה, הוּא מַכְרִיז וְאוֹמֵר, פַּנּוּ מָקוֹם, שָׁלוֹם בּוֹאֵךְ. וְיָצְאָה מִפֶּתַח הָרִאשׁוֹן.

הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי בְּשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, וּמוֹצְאָה אֶת הַכְּרוּבִים, וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. זָכְתָה, נִכְנֶסֶת בְּשָׁלוֹם. וְאִם לָאו, שָׁם תְּקַבֵּל עוֹנְשָׁהּ, וְתִשָּׂרֵף בְּלַהַב הַכְּרוּבִים. וּכְנֶגְדָם הָיוּ הַכְּרוּבִים בַּמִּקְדָּשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֵן נִכְנַס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, זָכָה נִכְנַס בְּשָׁלוֹם. לֹא זָכָה, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים יוֹצֵא לַהַב, וְנִשְׂרַף מִבִּפְנִים, וּמֵת. וְהָיוּ מְכֻוָּונִים כְּנֶגֶד אֵלּוּ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר גַּן עֵדֶן, לְצַרֵף הַנְּשָׁמוֹת.

זָכְתָה הַנְּשָׁמָה, נוֹתְנִין לָהּ פִּינְקָס סִימָן לִיכָּנֵס, וְנִכְנֶסֶת לַגַּן עֵדֶן אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וְעַמּוּד אֶחָד שֶׁל עָנָן וְנוֹגַהּ מְעוֹרָב זֶה בָּזֶה, וְעָשָׁן וְנוֹגַהּ סְבִיבָיו. שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה, ד) וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנוֹגַהּ. וְהוּא נָעוּץ מִלְּמַטָה לְמַעְלָה לְשַׁעֲרֵי שָׁמָיִם. זָכְתָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, עוֹלָה בְּאוֹתוֹ עַמּוּד. לֹא זָכְתָה יוֹתֵר, נִשְׁאֶרֶת שָׁם, וּמִתְעַדֶּנֶת מֵהַטוֹב אֲשֶׁר לְמַעְלָה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, רָאִיתִי גַּן עֵדֶן, וְהוּא מְכֻוָּון כְּנֶגֶד פָּרוֹכֶת קֶרַח הַנּוֹרָא אֲשֶׁר לְמַעְלָה. וְהִיא נֶהֱנֵית מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, אֲבָל אֵינָהּ נִיזּוֹנֵית מִמֶּנָּהּ.

זָכְתָה לַעֲלוֹת, עוֹלָה בְּאוֹתוֹ עַמּוּד, עַד שֶׁמַּגַּעַת עַד הַפֶּתַח הַשְּׁלִישִׁי. וְהוּא נֶגֶד הָרָקִיעַ הַנִּקְרָא זְבוּל. וּמַגַּעַת עַד יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר שָׁם. וְשָׁם הַשּׁוֹמְרִים. זָכְתָה, פּוֹתְחִין לָהּ הַפְּתָחִים וְנִכְנֶסֶת.

לֹא זָכְתָה, נוֹעֲלִים הַשְּׁעָרִים, וְדוֹחִים אוֹתָהּ לַחוּץ, וְנוֹטְלִים פִּינְקָסָהּ מִמֶּנָּהּ, וְהַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת, (שיר השירים, ז) מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר, אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הַשּׁוֹמְרִים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר לְמַעְלָה. נָשְׂאוּ אֶת רְדִידַי מֵעָלַי. זֶהוּ פִּינְקָס סִימָן שֶׁלָּהּ. שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה, סב) עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים.

זָכְתָה לַעֲלוֹת, נִכְנֶסֶת שָׁם בְּאוֹתָן הַשְּׁעָרִים, וּמְשַׁבַּחַת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר לְמַעְלָה. וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל מַקְרִיב אוֹתָהּ לְקָרְבָּן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק לְרַבִּי חִיָּיא, מַה קָּרְבָּן הוּא זֶה, יָכוֹל לוֹמַר כִּשְׁאָר הַקָּרְבָּן. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, הַקְרָבָה זוֹ הִיא כְּאָדָם הַמַּקְרִיב דּוֹרוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וּמִיכָאֵל הוֹלֵךְ עִמָּהּ, עַד הַפֶּתַח הָרְבִיעִי וְהַחֲמִישִׁי וְהַשִּׁשִּׁי, אוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַשְׁרֵי בָּנֶיךָ, בְּנֵי אוֹהֲבֶיךָ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים הַטוֹבִים הַזּוֹכִים לָזֶה. עַד שֶׁמַּגִּיעִים לַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא עֲרָבוֹת, וְגִנְזֵי חַיִּים טוֹבִים מְצוּיִין שָׁם, וְכָל נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כֻּלָּם שָׁם, וְנַעֲשִׂים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְקַלְּסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִזּוֹנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה, וְשָׁם הַמְנוּחָה וְהַנַּחֲלָה, וְנוֹחַ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ.

וְזֶהוּ, אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. מִי רָאוּי לִהְיוֹת בְּזוֹ הַהֲנָאָה וְהַמְנוּחָה וְהַמַּרְגּוֹעַ, מִי שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. אָמַר רַב פָּפֵּי, זֹאת הַמְנוּחָה לְמַעְלָה, הִיא אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, לְמַעְלָה, וְלֹא לְמַטָה.

(בראשית, ו) אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ, ר' אֲלֶכְּסַנְדְּרָאי פְּתַח (תהלים, פא) לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר. לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, זֶה יֵצֶר הָרָע. וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר, שֶׁלֹּא תִּבְעוֹל אֲרָמִית.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, שֶׁלֹּא תְּהֵא נֹחַ לִכְעֹס. שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס, כְּאִלּוּ עוֹבֵד ע"א. דְאָמַר רִבִּי עֲקִיבָא, כָּךְ הוּא דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע, הַיּוֹם אוֹמֵר לֵךְ עֲשֵׂה כָךְ, וּלְמָחָר אוֹמֵר לֵךְ עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד.

הוּא הָיָה אוֹמֵר, כַּעַס תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל מִכּוּלָּן. בּדָּבָר אַחֵר, בִּדְבָרִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּאָמְרָה תּוֹרָה (משלי, כא) אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'. אֲבָל בִּדְבָרִים אֲחֵרִים אָסוּר לוֹ לִכְעוֹס. וְהָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיְהֵא מָצוּי בִּכְבוֹדוֹ וּבְמוֹרָאוֹ מוּתָּר. וְאֵצֶל שְׁאָר הָעָם לְמַעַן יִהְיֶה מוֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, מוּתָּר. וּשְׁאָר אֲנָשִׁים אָסוּר, שֶׁאֵין כַּעֲסָנוּתָם לְיִרְאַת שָׁמַיִם.

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִדַּת הַצַּדִּיק, קָשֶׁה לִכְעוֹס, וְנֹחַ לִרְצוֹת. וְזוֹ הַמִּדָּה גְּדוֹלָה מִכּוּלָּם, וּבָא הַכָּתוּב לְהוֹרוֹת, אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ, נֹחַ בְּדַעְתּוֹ, נֹחַ בְּדִיבּוּרוֹ, נֹחַ בְּמַהֲלָכוֹ. וּמִי עוֹשֶׂה זֶה. אִישׁ צַדִּיק. וּכְשֶׁמֵּת, אוֹמְרִים עָלָיו, אֵי עָנָיו, אֵי חָסִיד. תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו, וּלְמַאי יִזְכֶּה, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, לְמַעְלָה עַל כָּל הַמַּעֲלוֹת.

וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלשָׁה בָנִים. תָּאנֵי רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, אֵלּוּ ג' הַנְהָגוֹת אֲשֶׁר בָּאָדָם. הַנְהָגַת הַנְּשָׁמָה, לִהְיוֹת לוֹ עֵזְר בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת שֵׁם. וְהַנְהָגַת הַתַּאֲוָה, וְהַיֵּצֶר הָרָע, הַמַּנְהִיג וְהַמְחַמֵּם אֶת הַגּוּף בִּדְבַר עֲבֵירוֹת, וְהִיא הַנִּקְרֵאת חָם. וְהַנְהָגַת הַיצ"ט, הַמַּנְהִיג אֶת הָאָדָם בְּכָל טוֹב, וּלְיַפּוֹת מַעֲשָׂיו בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאַת הַשֵּׁם, וְהִיא הַנִּקְרֵאת יֶפֶת. וְהַהַנְהָגָה הַזּוֹ יַנְהִיג הָאָדָם לְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ חַיִּים.

וּמִי מְעַכֵּב וּמַפְסִידוֹ. (בראשית, ו) וַתִּשָּׁחֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, זֶהוּ הַגּוֹלֶם, הַמַּפְסִיד וְהַמַּשְׁחִית אֶת הַכֹּל. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, (משלי, ו) מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ