זהר חדש יט א

דף יט א[עריכה]

אֶלָּא הַאי דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב (במדבר, י) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר וְגו' וַהֲרֵעֹתֶם וְגו', וְזֵכֶר לִתְרוּעָה זוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָרִיעוּ לְפָנַי בִּתְרוּעָה זוֹ, שֶׁהִיא זִכְרוֹן אוֹתָהּ הַתְּרוּעָה, מִיָּד, וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם.

מָאן אִינוּן, אֵלּוּ הֵם הַמּוֹרִים חוֹבָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם. דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, מַלְאָכִים יֵשׁ הַמּוֹרִים חוֹבָתָן שֶׁל בְּנֵי אָדָם. וּמַלְאָכִים יֵשׁ הַמּוֹרִים זְכוּתָן. וַאֲפִילּוּ אֶחָד מִנִּי אֶלֶף מוֹרֶה זְכוּתוֹ, שַׁבְקִין לוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב, לג) אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ, (איוב, לג) וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת וְגו'.

וְכִי יֵשׁ מַלְאָךְ מַשְׂטִין זְכוּתוֹ שֶׁל אָדָם, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁמַּלְאָךְ מַשְׂטִין זְכוּת. אֶלָּא, יֵשׁ מַלְאָכִים מְמוּנִּים לְעַיֵּין וּלְהוֹרוֹת בְּחוֹבָתוֹ שֶׁל אָדָם, בְּכָל שָׁעָה שֶׁיַּעֲבוֹר, וְהֵם מוֹרִים אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנִּצְטַוּוּ.

כַיּוֹצֵא בַּדָּבָר (מלכים א, כב) וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ. מַאי עָלָיו, עָלָיו שֶׁל אַחְאָב. שֶׁהָיוּ מְעַיְינִים בְּדִינוֹ. מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ, וְכִי יֵשׁ יָמִין וכו', אֵלּוּ מַיְמִינִים לִזְכוּת, וְאֵלּוּ מַשְׂמְאִילִים לְכַף חוֹבָה.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, מִפְּנֵי מָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דִּין הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה, מִפְּנֵי שֶׁבּוֹ נוֹלַד אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבוֹ בַּיּוֹם נַעֲשָׂה גּוּף, וְנִזְרְקָה בוֹ נְשָׁמָה, וּבוֹ בַּיּוֹם נִידּוֹן וְנִקְבַּע הַדִּין לְדוֹרוֹת.

וּבַחַג נִדּוֹנִין עַל שֶׁהֵם מְבַזִּים בִּנְטִילַת יָדַיִם, וְעַל שֶׁהֵם מְזַלְזְלִים בְּמִקְוָאוֹת וּבְטַהֲרוֹת שֶׁהֵם מַיִם. וְעַל כָּךְ נִדּוֹנִין עַל הַמַּיִם, עַל עִנְיַן הַמַּיִם.

אָמַר רִבִּי אַחָא, בְּד' פְּרָקִים כְּמוֹ כֵן, הָאָדָם נִדּוֹן. בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁמְהַרְהֵר הָעֲבֵירָה. וּבַזְּמַן שֶׁעוֹשֵׂהוּ. וּבְיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּבָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, בַּזְּמַן שֶׁעוֹשֶׂה הָעֲבֵירוֹת. וּבַזְּמַן שֶׁיֶּחֱלֶה. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, כֵּיוָן שֶׁיֶּחֱלֶה הָאָדָם, סָלְקִין לֵיהּ לְדִינָא. וּבַזְּמַן שֶׁמֵּת כְּשֶׁיּוֹצְאָהּ נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ. וּבָעוֹלָם הַבָּא.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בִּטָחוֹן הַצַּדִּיקִים וְשִׂמְחָתָם, כְּשֶׁיּוֹצְאִין מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּכִשְׁרוֹן מַעֲשִׂים. וּכְשֶׁבָּאִין לְעַיֵּין בַּנְּשָׁמָה, אֵין מוֹחִין בְּיָדָהּ. וּמָה אוֹמְרִין לָהּ, כֻּלָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, הַצַּדִּיק אוֹמֵר זֶה עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁבּוֹ, כֻּלָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי, מַנְהִיגָתִי דְּלָא אַבְאֵישַׁת לָךְ בְּעוֹבָדִין בִּישִׁין, דִּכְתִיב (שיר השירים, ד) וּמוּם אֵין בָּךְ.

דָּבָר אַחֵר (בראשית, א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת, לָמָּה חָסֵר ו', ארִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּצְאוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב שְׂכָרָם לָעוֹלָם הַבָּא. דְארִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מַאי דִכְתִיב, (יחזקאל, א) דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְּמַעְלָה. זוֹ מַעֲלָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהֵם לְמַעְלָה עַל כָּל הַמַּעֲלוֹת.

מַאי עָלָיו. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הוּא יַעֲקֹב, שֶׁמַּעֲלָתוֹ לְמַעְלָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, כְּמַרְאֵה אָדָם. מַאי מַשְׁמַע, כְּתִיב הָכָא עָלָיו, וּכְתִיב הָתָם (בראשית, לה) וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים.

אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר יַעֲקֹב, אֵין לְךָ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, שֶׁאֵין הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר, עֲלוּ חֲסִידִים, בֹּאוּ וּבֵרְכוּ לְיוֹצַרְכֶם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים, קמה) וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה. כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. וְלָמָּה, לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו וְגו'.

תָּנוּ רַבָּנָן זִימְנָא חָדָא הֲוָה אָזֵיל ר"י בְּאוֹרְחָא, פָּגַע בֵּיהּ ר' יִרְמְיָה, וְאָזְלוּ כַּחֲדָא. פָּגְעוּ בְּהַהוּא טוּרָא, וַהֲוָה טוּרָא דָּחִיל עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יִרְמְיָה, נֵימָא מִילֵי דְאוֹרַיְיתָא, וְנֵיזֵיל.

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, בְּוַדַּאי דְּאָמְרֵי חַכִּימֵי מַתְנִיתָּא, שִׁמְּשָׁא דְּהֲוָה לְיַעֲקֹב, עַד כַּמָּה לֶהֱוֵי דָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֵימָא לָךְ מִלָּה דְּהֲוָה אֲמַר אַבָּא, דְּהַהוּא שִׁמְשָׁא וּנְהוֹרָא סַגִּיאָה דְּהֲוָה לְיַעֲקֹב, גָנִיז הוּא לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְלָא דָא הוּא שִׁמְשָׁא דְּמִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ בְּנוֹהִי דְּעֵשָׂו, וְאִתְגַּזַּר דְּיִשְׁתַּעְבְּדוּן בְנוֹהִּי דְּיַעֲקֹב תְּחוֹתוֹהִי.

בֵּיהּ שַׁעֲתָא, הֲוָה עָצִיב יַעֲקֹב, אֲמַר מָארֵי עָלְמָא, הָא נְהִירוּתָא דִילִי אִתְיְיהֵיבְתָּא לְעֵשָׂו. יָצְאָה ב"ק וְאָמְרָה וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב וְגו' וּנְהִירוּתָא דִילָךְ לָךְ אִתְגְּנֵיז וְלִבְנָיךְ. אֲמַר אוֹרֵינָא לִי.

בֵּיהּ שַׁעֲתָא אַפֵּיק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא שִׁמְשָׁא דְּחָמֵי לֵיהּ יַעֲקֹב, וְלָא בַר נָשׁ אָחֳרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית, לב) וַיִּזְרַח ל"וֹ הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהָיָה גָנוּז. כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּשֶׁנִּצַּח שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו. לוֹ מַשְׁמַע וְלֹא לְאַחֵר.

וְאַף עַל גַּב דְּיַעֲקֹב אִתְהַנֵּי לְמֶחְזְיֵיא דְּנָצַח לְרַבְרְבָא דְעֵשָׂו, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (שם) וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. אָמַר רִבִּי אַחָא, נְהוֹרָא נָהֵיר, אֲבָל לִבֵּיהּ הֲוָה חָשׁוּךְ, עַל נָפְקֵי יְרֵכֵיהּ דְּיִשְׁתַּעְבְּדוּן תְּחוֹתוֹהִי דְעֵשָׂו.

עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, שָׁמְעוּ קָל יְנוּקָא בְּטוּרָא, דְּהֲוָה אָזֵיל וּבָכֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, נֵיזֵיל גַּבֵּיהּ דְּהָא לָא מִסְתָּפֵינָא. דְּהָא תְּנַן לְחַד מִתְחֲזֵי וּמַזִּיק, לִתְרֵי מִתְחֲזֵי וְלָא מַזִּיק. אָזְלוּ לְגַבֵּיהּ, וִינוּקָא הֲוָה בָּכֵי.

כַד מָטוֹ גַּבֵּיהּ, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּנוֹי דְּמָארֵי עָלְמָא אֲנַן, דְּהַהוּא דְּאִקְרֵי שְׁמֵיהּ חַד עַל תְּרֵי, בְּאַתְוָותָא, תְּלַת רְשִׁימִין, בְּרָזָא דְאַרְבַּע. גְּלִיפִין עַל חַד תְּרֵין, וְאִתְקְרֵי עַל חֵיוָותָא קַדִּישָׁא. מַאי טַעְמָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָכֵי, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא שֵׁד הוּא, וְאִינוּן מִסְתָּפוֹ מִשְׁמֵיהּ דְּמָארֵי עָלְמָא סַגֵּי.

הַהוּא יְנוּקָא כַּד שְׁמַע מִלָּה דָא, אֲתֵיב וַאֲמַר, יוֹדָאי אֲנָא, וּבַר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא רַבָּה אֲנָא, וַהֲוָה אֲבוֹי מֵלִיף לִי פְּסוּקֵי דְּשִׁיר הַשִּׁירִים, וּפָרְשָׁתָא דִּבְרֵאשִׁית. וּמִית אֲבוּהִי, וּגְנָבוּ לִי גַּנָבֵי, וּכְעַן אִשְׁתְּזֵיבְנָא מִנְּהוֹן, וְעָרַקְנָא בְּהַאי טוּרָא.

בְּכָה רַבִּי יוֹסֵי וַאֲמַר, וַוי דְּבַר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא רַבָּה אָזֵיל כְּדֵין. נְטָלֵיהּ בִּידוֹי וַאֲזָלוּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי, אֵימָא בְּרִי מָה הֲוֵית לָעֵי עִם אָבוּךְ. אֲמַר בְּפָרָשַׁת יְהִי מְאוֹרוֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם הֲוֵינָא לָעֵי. אָמַר לֵיהּ, מָה הֲוָה אָמַר אֲבוּךְ בְּפָרְשָׁתָא.

פְּתַח הַהוּא יְנוּקָא פּוּמֵיהּ וַאֲמַר, (במדבר, כא) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחוֹקֵק בְּמִשְׁעֲנוֹתָם. תָּאנָא, שָׁלשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי שְׁלשָׁה רוֹעִים אַחִים, משֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. בִּזְכוּת משֶׁה, הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל. בִּזְכוּת אַהֲרֹן, הָיוּ עֲנַנֵּי כָבוֹד הוֹלְכִים עִם יִשְׂרָאֵל. בִּזְכוּת מִרְיָם, הָיְתָה הַבְּאֵר הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם.