זהר חדש יח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חדש · יח ב · >>

דף יח ב[עריכה]

מתוך: זהר חדש (מנוקד)/בראשית (עריכה)

בִּשְׁנֵי כְתָרִים בְּשָׁוֶה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הִמְעִיט אוֹתָהּ, וְהַיְינוּ הַכַּפָּרָה שֶׁל שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמר בּוֹ לַה'.

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב, בְּכַמָּה דוּכְתֵי תָּנִינָן דָּא, וְלָא אִתְיַישְׁבָא בְּלִבָּאי עִנְיָינָא. כַּד אָתָא רַב נַחְמָן, אָתוֹ וְשָׁיְילוּהָ, אָמַר כְּמַשְׁמָעוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יעֲקֹב, אַתָּה רוֹצֶה לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרֶיךָ. אִשְׁתִּיק.

רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא, אָתָא לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רִבִּי שִׁמְעוֹן, חֲתְנֵיהּ, נָפְקָא בְּרַתֵּיהּ, וְשָׁקְלָא יְדוֹהִי לְנַשְׁקָא. אֲמַר לָהּ, לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ מִקַּמֵּי בַּעֲלֵיךְ, דְּאִיהוּ קַדִּישָׁא. שְׁמַע ר' אֶלְעָזָר, אֲמַר כְּעַן אֲנָא אִדְכַּרְנָא מִלָּה חַד, דְּאִיהוּ מַרְגָּלָא יַקִּירָא, דְּאִיתְּמָר עַל סִיהֲרָא, כִּדְתָנִינָן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲמַר לְסִיהֲרָא, לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ, דְּחָשְׁבַת סִיהֲרָא דְּלָהּ אִתְיְיהֵיב שׁוּלְטָנָא. אָמַר לֵיהּ חָמוֹי, אֲנָא כָּךְ שְׁמַעְנָא, וְכָךְ הוּא מִתְסַדֵּר בְּלִבָּאי, בְּגִין דְּלָא אַעֲבַר עַל דַּעְתּוֹי דְּחַבְרַיָיא.

פְּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר פּוּמֵיהּ וַאֲמַר, (דברים, לג) אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרְךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ. וְכִי גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל חֶרֶב הוּא. לָא. דְּהָא הַחֶרֶב לְעֵשָׂו אִתְיְיהִיבַת, דִּכְתִיב (בראשית, כז) וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, לָא.

אֶלָּא הָכֵי שְׁמַעְנָא מֵאַבָּא, דְּאִלֵּין אִינוּן תָּא חֲזֵי, דְּכַד שָׁמְעִין מִלָּה, וְלָא אִתְיַישֵׁב בְּלִבְּהוֹן, דְּאִינוּן מַגִּיחִין דָּא עִם דָּא, כְּאִינוּן דְּמַגִּיחֵי קְרָבָא בְּחַרְבָּא, וּבָעְיָין לְקָטְלָא דָּא לְדָא.

וּמִלָּה דָא דַּאֲמַר חַבְרָנָא, כָּךְ הוּא, וְכֵן גָּזַרְנָא בְּרָזָא דְמַתְנִיתָּא דִילָן, דְּכַד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשִׁמְשָׁא וּלְסִיהֲרָא, גְּזַר עַל שִׁמְשָׁא, דְּאִתְחַזַּר לְמֶהֱוֵי שׁוּלְטָנָא דְּעֵשָׂו. וּגְזַר עַל סִיהֲרָא, לְמֶהֱוֵי בְּעָלְמָא דֵין, שׁוּלְטָנָא דְּיַעֲקֹב. וּמַנֵּי עֲלֵיהוֹן רַבְרְבִין תַּקִּיפִין, עַד דְּיֵיתוֹן תְּרֵין אוּמַּיָיא אִלֵּין.

וְהַהוּא רַבְרְבָנָא, דְאִתְמַנֵּי עַל סִיהֲרָא, בְּגִין אוּמָּה דְיַעֲקֹב, בָּעָא מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיִתְיְיהֵב שׁוּלְטָנָא לְסִיהֲרָא בְּעָלְמָא דֵין, כְּלוֹמַר לָאוּמָּה דְּיַעֲקֹב. אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי מָה בָּעְיָיא אוּמָּה דְּיַעֲקֹב, אֶלָּא לְעָלְמָא דְאָתֵי, וּלְשַׁלְטָאָה לְהוֹ עַל כָּל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. אֲבָל בְּעָלְמָא דֵין, לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ, וְאִשְׁתַּעְבִּידִי בְּגָלוּתָא, לְמִזְכֵּי לְעָלְמָא דְאָתֵי.

כַד אָתֵי אוּמָּה דְיַעֲקֹב, אִתְרַעֲמוּ קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל דְּאִתְנְטַל מִנְּהוֹן שׁוּלְטָנָא, וְאִתְיְהֵיבַת לְעֵשָׂו. אֲמַר לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי מָה אַתּוּן בָּעָאן שׁוּלְטָנָא דְּעָלְמָא דֵין, דְּהָא אֲנָא עַרְבָאָה לְשַׁלְטָאָה לְכוֹ לְעָלְמָא דְאָתֵי, עַל כָּל הָאוּמּוֹת. וּבְגִין כָּךְ הַקְרִיבוּ עָלַי כַּפָּרָה, כְּלוֹמַר עַל אוֹתָהּ הַבְטָחָה שֶׁאֲנִי עָרֵב בוֹ, הַקְרִיבוּ כַּפָּרָה, וְאִתְעַסְּקוּ בְּאוֹרָיְיתָא, וְעָלַי לָתֵת לָכֶם שָׂכָר טוֹב, וְעָלַי לְהַשְׁלִיט אֶתְכֶם עַל כָּל הָאוּמּוֹת, שֶׁעַל כָּךְ מִיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אָתָא ר' יוֹסֵי חֲמוֹי, וּנְשָׁקֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ, קָרָא לִבְרַתֵּיהּ וַאֲמַר לָהּ, קוֹטְפִּיזָא דִּנְהִירוּתָא, וּבוּצִינָא דְּאִיתְפְּרָשָׁא בְּטַבְוָון, אִית גַּבָּךְ, זַכָּאָה אַנְתְּ, זַכָּאָה חוּלָקָךְ, זַכָּאָה הוּא חוּלָקִי בְּעָלְמָא דֵין, דְּזָכֵינָא לְמֶחֱמֵי כָּךְ.

רַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר, זָכוֹ יִשְׂרָאֵל, נָהֵיר לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֵית אִינוּן צְרִיכִין לְבוּצִינָא אָחֳרָא, דִּכְתִיב (ישעיה, ס) וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם.

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁנִּתְחַלֵּף לְהוֹ שׁוּלְטָנָא, מוֹנִין חוּשְׁבָּנָא לְסִיהֲרָא. דְּבָהּ מְנַהֲגִין יִשְׂרָאֵל חוּשְׁבַּנְהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים, ד) הִנָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי, מַנְהִיגָתִי. (שם) וּמוּם אֵין בָּךְ, דְּלָא אִשְׁתְּכַח בָּךְ גִּרְעוֹנָא מִן מוֹעֲדִין וְזִמְנִין.

דָּבָר אַחֵר, הִנָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ. תָּנוּ רַבָּנָן, בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הָעוֹלָם נִידּוֹן. אָמַר רִבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרָאי, וְכִי לֹא נִידּוֹן הָאָדָם אֶלָּא לִפְרָקִים אֵלּוּ, וְהָא כְתִיב (איוב, ז) וַתִּפְקְדֶנּוּ לַבְּקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנוּ. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִין לְךָ כָּל רֶגַע וְרֶגַע שֶׁאֵין הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ בָּאָדָם, בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה. וְתָנֵי הָכָא, דִּבְאַרְבָּעָה פִּרְקִין בַּשָּׁנָה הוּא.

אָמַר רִבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרָאי, הַדְרֵי בִי. מִלָּה דְאוֹרָיְיתָא בְּעִנְיָינָא דָא. וְלָא בְעִנְיָינָא דְּהַהוּא מִלָּה דְרַבָּנָן. דִּפְסוּקָא אֲמַר, פְּקִידָה וּבְחִינָה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי דִּינָא. וּמַשְׁמַע דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַשְׁגַּח בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּעָלְמָא. אֲבָל מֵידִין דִּינָא, עַד אַרְבָּעָה זִמְנִין אִלֵּין, לְמֵידַן כָּל עָלְמָא.

וְכָלְהוֹ דִּינִין אֵלּוּ, בְּגִינֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּינָא בְּעָלְמָא. בַּפֶּסַח, עַל הַתְּבוּאָה, מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, עַל תְּבוּאָה מַמָּשׁ. דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק, בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּבוּאָה סִיפּוּקָא דְעָלְמָא. לָא מְעַשְׂרִין לֵיהּ בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא יַהֲבֵי לְמֵיכַל מִנֵּיהּ לְמִסְכְּנֵי וּלְיַתְמֵי וּלְאַרְמַלְתֵּי, כַּד אָתֵי שַׁתָּא דָא דָּאִין לְכָל עָלְמָא עַל הַהוּא תְּבוּאָה דְּהֲוָה בְּשַׁתָּא דְּעָבְרָה.

בַּעֲצֶרֶת דָּן אֶת הָעוֹלָם, עַל אֵיזֶה עָוֹן. עַל עֲוֹן פֵּירוֹת הָאִילָן, שֶׁלֹּא הִמְתִּינוּ שְׁנוֹת עָרְלָתָם, וְשֶׁלֹּא הִנִּיחוּם בַּשְּׁבִיעִית לֶעָנִי וְלַגֵּר.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, גּוּפוֹת בְּנֵי אָדָם וְהַנְּשָׁמוֹת, וּפוֹקֵד אוֹתָם, וְדָן אוֹתָם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְתָאנָא, אֲפִילּוּ צְעָדָיו שֶׁל אָדָם נִמְנִין וּבָאִין בַּדִּין בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם לא) וְכָל צְעָדַי יִסְפּוֹר.

תָּאנֵי רַבִּי יוֹסֵי, שָׁלשׁ כִּתּוֹת נִכְנָסִין לְיוֹם הַדִּין. כַּת צַדִּיקִים גְּמוּרִים. כַּת רְשָׁעִים גְּמוּרִים. כַּת בֵּינוֹנִים. וּכְנֶגְדָן שָׁלשׁ כֹּחוֹת בָּאָדָם. כֹּחַ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה. וְכֹחַ הַמִּתְאַוֶּה. וְכֹחַ הַמְנִיעָה. מַאי כֹּחַ הַמְנִיעָה, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֹּחַ הַמְגַדֶּלֶת וְהַמְנִיעַ אֶת הַגּוּף בְּכָל צְרָכָיו.

רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִי אוֹמֵר, בֹּא וּרְאֵה רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה בָּאִין לַעֲמֹד בַּדִּין, וְלָדוּן אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּלְהוֹרוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְכוּת וְחוֹבָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם. דְּתָאנֵי ר' יוֹסֵי בֶּן פַּזִי, שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִין עַל הַדִּין בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵם מוֹרִים זְכוּת לְטוֹבָה. וְיֵשׁ מֵהֶם חוֹבָה לְרָעָה. וְתָּא חֲזֵי, רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנָּתַן עֵצָה לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין.

דְּתַנְיָא מַהוּ דִּכְתִּיב, (ויקרא, כג) זִכְרוֹן תְּרוּעָה לָא אַשְׁכַּחְנָא זְכִירָה לִתְרוּעָה,