ויקרא רבה ל ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · ל · ו · >>

הוסף ביאור

ו ד"א "ולקחתם לכם" תני ר' חייא במקח ולא בגזל לכם לכל אחד ואחד מכם לכם משלכם ולא הגזול א"ר לוי מי שלוקח לולב גזול למה הדבר דומה ללסטים שיושב בפרשת דרכים ומקפח לעוברים ושבים חד זמן עבר עלוי חד לגיון למגבי דמוסיא דההיא מדינתא קם קדמיה וקפחיה ונסב כל מה דהוה בידיה בתר יומין אצתייד ההוא ליסטא ואתחבש בפילקי שמע ההוא לגיונא ואזל לגביה וא"ל הב לי מה דקפחתני ואנא מליף עליך זכו קדם מלכא א"ל מן כל מה דקפחית ומן כל מה דנסבית לית ליה לההוא גברא כלום אלא הדין טפיטא דתחותי והוא מן דידך א"ל הב יתה לי ואנא מליף עליך זכו קדם מלכא א"ל נסביה א"ל תהוי ידע דאת עליל למחר קדם מלכא לדינא והוא שאיל ואמר לך אית לך בר נש מליף עליך זכו ואת א"ל אית לגיון פלן מוליף עלי זכו והוא משלח וקרי לי ואנא אתי למילף עלך זכו קדמוי למחר אוקימתיה קדם מלכא בדינא שאל ליה מלכא א"ל אית לך בר נש מליף עליך זכו א"ל אית לגיון פלוני מליף עלי זכו שלח מלכא וקריא ליה א"ל חכם את על הדין גברא זכו א"ל חכם אנא כד שלחתני למגבי דמוסיא דההוא מדינתא קם קדמי וקפח ונסב כל מה דהוה עמי והדין טפיטא דהוא מן דידי מסהיד עלוי כל העם צווחין ואומרין אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו כך אדם לוקח לולב לזכות בו ואם היה גזול צווח לפני הקב"ה ואומר גזול אני חמוס אני ומלאכי השרת אומרים אוי לזה שנעשה סניגורו קטיגורו: