ויקרא רבה לז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · ויקרא רבה · לז · ד · >>

ד.    [ עריכה ]

ארבעה פתחו בנדרים שלשה שאלו שלא כהוגן והשיבם הקדוש ברוך הוא כהוגן ואחד שאל שלא כהוגן והשיבו המקום שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול ויפתח וכלב אליעזר שאל שלא כהוגן שנאמר (בראשית כד, יד): "והיה הַנַּעֲרָ אשר אומר אליה הטי נא כדך" א"ל הקב"ה אלו יצתה שפחה כנענית או זונה היית אומר "אותה הוכחת לעבדך ליצחק" ועשה לו הקדוש ברוך הוא וזימן לו את רבקה.
כלב שאל שלא כהוגן שנאמר (יהושע טו, טז): "ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה" השיבו הקב"ה אלו לכדה כנעני או ממזר או עבד היית נותן לו בתך מה עשה הקדוש ברוך הוא זימן לו את אחיו ולכדה שנאמר "וילכדה עתניאל בן קנז".
שאול שאל שלא כהוגן שנאמר (ש"א יז, כה): "והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו" אמר הקב"ה אלו הרגו עמוני או ממזר או עבד היית נותן לו את בתך זימן לו הקדוש ברוך הוא דוד ונתן לו בתו מיכל.
יפתח שאל שלא כהוגן שנאמר (שופטים יא, לא): "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי" אמר הקב"ה אלו יצא גמל או חמור או כלב היית מעלהו עולה השיבו הקדוש ברוך הוא שלא כהוגן וזימן לו את בתו "ויהי כראותו אותו ויקרע את בגדיו" היה יכול להפר את נדרו ולילך אצל פנחס אמר אני מלך ואלך אצל פנחס ופנחס אמר אני כהן גדול ובן כה"ג ואלך אצל עם הארץ זה בין דין לדין נספת ההיא עלובתא ושניהם נתחייבו בדמיה פנחס נסתלקה ממנו רוה"ק הה"ד (דה"א ט, כ): "ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו" יפתח נישול אבר אבר ונקבר הה"ד (שופטים יב, ז): "ויקבר בערי גלעד" בעיר גלעד לא נאמר אלא בערי מלמד שהיה נישול ממנו אבר אבר ונקבר במקומות הרבה.
רשב"ל ור' יוחנן ריש לקיש אמר דמים היה חייב ליתן וליקרב על גבי המזבח ר' יוחנן אמר דמים לא היה חייב דתנינן דבר שראוי ליקרב על גבי המזבח יקרב דבר שאינו ראוי ליקרב על גבי המזבח לא יקרב ע"ג מזבח ולא עוד אלא כל מי שנודר ומשלם נדרו זוכה שישלם נדרו בירושלים הה"ד (תהלים קטז, יח): "נדרי לה' אשלם" היכן "בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים הללויה" ואומר (שם קיח, א) "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ":