ויקרא רבה לד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · לד · ד · >>

הוסף ביאור

ד ד ד"א "וכי ימוך אחיך" הה"ד (משלי כט, יג) "רש ואיש תככים נפגשו" (משלי כב, ב): "עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה'" "רש" זהו רש בתורה "ואיש תככים" זה ששונה סדר או שני סדרים עמד רש עם איש תככים וא"ל השניני פרק א' והשנהו "מאיר עיני שניהם ה'" קנו העוה"ז והעוה"ב "עשיר ורש נפגשו" - "עשיר" בתורה "רש" בתורה אמר אותו רש לאותו עשיר השניני פרק אחד ולא השנהו אמר לו מה אנא בעי מיתב ומתניתך במשקין או במאימתי קרי ותני עם דכוותך "עושה כלם ה'" מי שעשה לזה חכם יכול לעשותו טפש ומי שעשה לזה טפש יכול לעשותו חכם.
ד"א "רש" זה שהוא רש בנכסים "ואיש תככים" זה שהוא עושה בפעולה עמד רש עם איש תככים אמר לו תן לי מצוה ונתן לו מאיר עיני שניהם ה' זה קנה חיי שעה וזה קנה חיי העוה"ב "עשיר ורש" עשיר זה שעשיר בנכסים ורש זה שרש בנכסים עמד רש עם העשיר אמר לו תן לי מצוה ולא נתן לו עושה כולם ה' מי שעשה זה עני יכול לעשותו עשיר ומי שעשה לזה עשיר יכול לעשותו עני אמר העשיר לאותו העני לית את אזיל לעי ונגים חמי שקיין חמי כרעין חמי כרסוון חמי קפרן א"ל הקדוש ברוך הוא לא דייך שלא נתת לו משלך מאומה אלא במה שנתתי לו אתה מכניס לו עין רעה לפיכך (קהלת ה, יג) "והוליד בן ואין בידו מאומה" מן כל מה דהות ליה לא ישבוק לבריה ונסיב מומא לנפשיה לפיכך משה מזהיר את ישראל "וכי ימוך אחיך":