ויקרא רבה כד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקרא רבה · כד · א · >>

הוסף ביאור

א.    [ עריכה ]

"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" הה"ד (ישעיה ה, טז): "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט" תניא א"ר שמעון בן יוחאי אימתי שמו של הקדוש ברוך הוא מתגדל בעולמו בשעה שעושה מדת הדין ברשעים ואית ליה קריין סגיין (יחזקאל לח, כג): "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה'" וכתיב (תהלים ט, יז): "נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה" (ירמיה טז, כא): "בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי [וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי ה']" (מיכה ו, ה): "לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'" והדין "ויגבה ה' צבאות במשפט":