ויקרא רבה י ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · י · ה · >>

הוסף ביאור

ה. [עריכה]

ר' יהודה וריב"ל.

  • ר' יהודה אומר תשובה עושה מחצה ותפלה עושה הכל
  • ריב"ל אמר תשובה עשתה את הכל ותפלה עשתה מחצה.


על דעתיה דר' יהודה ב"ר, תשובה עושה מחצה - ממי את למד?    מקין. שנגזרה עליו גזירה, כיון שעשה תשובה - נמנע ממנו חצי גזירה.

ומנין שעשה תשובה? שנאמר (בראשית ד, יג): "ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא".
ומנין שנמנע ממנו חצי הגזירה? הה"ד (שם, טז) "ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן" -- "נע ונד" אין כתיב אלא "בארץ נוד קדמת עדן"
דבר אחר "ויצא קין" - מהיכן יצא?
ר' יודן בשם ר' אייבו אמר הפשיל בגדיו לאחוריו ויצא כגונב דעת העליונה
רבי ברכיה בשם רבי אלעאי בר שמעיא אמר יצא כמערים וכמרמה בבוראו
ר' הונא בשם רבי חנינא בר יצחק אמר יצא שמח כמה דתימר (שמות ד, טז): "וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח". כיון שיצא פגע בו אדם הראשון, אמר לו מה נעשה בדינך? אמר לו "עשיתי תשובה ונתפשרתי". כיון ששמע אדם הראשון כך התחיל טופח על פניו. אמר לו "כל כך היא כחה של תשובה ולא הייתי יודע!". באותה שעה אמר אדם הראשון (תהלים צב, א): "מזמור שיר ליום השבת" -- אמר ר' לוי המזמור הזה אדם הראשון אמרו.


על דעתיה דרבי יהודה ברבי דאמר תפלה עשתה את הכל ממי את למד?    מחזקיה. חזקיה עיקר מלכותו לא היתה אלא ארבע עשרה שנה; הדא הוא דכתיב (ישעיה לו, א): "ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו". וכיון שהתפלל הוסיפו לו חמש עשרה שנה שנאמר (שם לח, ה) "הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה".


על דעתיה דריב"ל דאמר תשובה עשתה את הכל - ממי את למד?    מאנשי ענתות שנאמר (ירמיה יא, כג): "כה אמר ה' וגו' הבחורים ימותו בחרב". וכיון שעשו תשובה - זכו להתיחס שנאמר (נחמיה ז, כז): "אנשי ענתות מאה ועשרים ושמנה".

ואם אין לך ללמוד מאנשי ענתות - למד מיכניהו:

(ירמיה, כב): "העצב נבזה נפוץ וגו'" --
רבי אבא בר כהנא אמר כעצם הזה של מוח שמשמנפצו אין בו מאומה
ר' חלבו אמר כחותל של תמרה שכשאתה מנערו אין בו מאומה
(שם,) "אם כלי אין חפץ בו" --
רבי חמא בר חנינא אמר ככדין של מי רגלים
רבי שמואל בר נחמן אמר ככדין של מקיזי דם

אמר רבי זירא מלתא הכא שמעית מן רבי שמואל בר רבי יצחק דהוה דריש הכא ולית אנא ידע מהו. א"ל רבי אחא אריכא דילמא דא היא (שם כב, ל) "כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו". א"ל הין בימיו אינו מצלח בימי בנו מצליח.


רבי אחא ור' אבין בר בנימין בשם ר' אבא גדול הוא כחה של תשובה שמבטלת גזירה ומבטל שבועה

  • שבועה שנאמר (שם, כד) "חי אני נאם ה' כי אם יהיה כניהו בן יהויקים וגו'"
  • ומבטלת גזירה -- "כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי". וכתיב (דה"א ג, יז): "ובני יכניה אַסִּר (בנו) שאלתיאל בנו" --
"אסיר בנו" -- שהיה בבית האסורים; "שאלתיאל בנו" -- שממנו הושתלה מלכות בית דוד
א"ר תנחום בר' ירמיה, "אסיר" -- זה הקב"ה שאסר את עצמו בשבועה; "שאלתיאל" -- ששאל אל לבית דינו של מעלה על נדרו


על דעתיה דריב"ל דאמר תפלה עשתה מחצה - ממי אתה למד?    מאהרן. שבתחלה נגזרה גזירה עליו שנאמר (דברים ט, כ): "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו" -- אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אין 'השמדה' אלא כילוי בנים כמד"א (עמוס ב, טו): "אשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת".    כיון שהתפלל משה עליו -- נמנעה ממנו חצי הגזירה - מתו שנים ונשתיירו שנים.

הדא הוא דכתיב - "קח את אהרן ואת בניו אתו":