ויקרא רבה טז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · טז · ה · >>

ה ד"א "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" הה"ד (קהלת ה, ה): "אֶל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ" ריב"ל פתר קריא באלו שפוסקים צדקה ברבים ואין נותנין ר' חנינא בר פפא אמר באלין שאומרים לשון הרע ור' בנימין בן לוי פתר קריא בחניפי תורה רבי מני פתר קריא בנדרים וכו' כדאיתא במדרש קהלת (ה, ה). רבנן פתרין קריא במרים "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך" אל תתן רשות לאחד מאיבריך לחטיא כל איבריך "אל תאמר לפני המלאך" זה משה הה"ד (במדבר כ, טז) "וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים" "שגגה היא" (שם יב, יא) "אשר נואלנו ואשר חטאנו" "למה יקצוף האלהים על קולך" על אותו הקול שנאמר (שם, ט) "ויחר אף ה' בם וילך" "וחבל את מעשה ידך" אמר ר' יוחנן בפיה חטאה וכל האברים לקו הה"ד (שם, י) "והענן סר מעל האהל [והנה מרים מצרעת כשלג]".
אריב"ל מלה בסלע ומשתוקא בשתים דתנן שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה: