ויקרא רבה א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · ויקרא רבה · א · ב · >>

ב.    [ עריכה ]
רבי אבהו פתח ( הושע יד, ח): "יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ" אלו הגרים שבאין וחסין בצלו של הקדוש ברוך הוא "יְחַיּוּ דָּגָן" נעשו עיקר כישראל כמה דתימר (זכריה ט, יז): "דגן בחורים ותירוש ינובב בתולות" "וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן" כמה דתימר (תהלים פ, ט): "גפן ממצרים תסיע תגרש גוים וַתִּטָּעֶהָ"
ד"א "יְחַיּוּ דָּגָן" בתלמוד "וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן" באגדה "זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן" אמר הקב"ה חביב עלי שמותם של גרים כיין נסך שקרב לפני על גבי המזבח ולמה נקרא שמו לבנון על שם (דברים ב, כה): "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן". תני רשב"י למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהן של ישראל כשלג הה"ד (ישעיה א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו" ר' טביומי אמר על שם שכל לבבות שמחים בו הה"ד (תהלים מח, ג): "יפה נוף משוש כל הארץ וגו'" ורבנן אמרי על שם (מ"א, ט): "והיו עיני ולבי שם כל הימים":