ויקיטקסט:פרויקט המשנה הפתוחה/מפרשי מסכת אבות
על מפרשי מסכת אבות במהדורת "המשנה הפתוחה"
[עריכה]מפרשי מסכת אבות מבין הראשונים והאחרונים רבים יותר מבשאר המסכתות בש"ס. במשנה הראשונה במסכת אבות שנכנסה למאגר זה (אבות פרק ג משנה יד) ניתן לראות דוגמה למשנה ממסכת אבות עם מפרשיה.
להלן כמה הערות על מפרשי מסכת אבות:
אבות דרבי נתן
[עריכה]ה"פירוש" הראשון במעלה על מסכת אבות – במקבילות למשניות באבות דרבי נתן. המהדורה הטובה ביותר עד היום: מהדרות שניאור זלמן שכטר (שעכטער), ווינא תרמ"ז, שפגו עליו זכויות יוצרים.
ניתן לשלב את המקבילות למשניות באבות ע"י השימוש בתבניות. כך ניתן לבנות, בו בזמן, גם מהדורת ויקי לאבות דרבי נתן וגם לשלב את אותם הטקסטים בתוך מהדורת המשניות (כל משנה ואת הברייתות המקבילות לה).
דוגמה לשילוב קטעים מאבות דרבי נתן בתוך פירושה של משנה, ראה: אבות פרק ג משנה יד.
רש"י
[עריכה]רש"י כתב פירוש לאבות, והוא מובא בדבריהם של הראשונים, אבל הוא לא נדפס כלל בדפוסים הישנים. מה שנדפס בש"ס בשם רש"י אינו הפירוש שלו, וראה להלן על המיוחס לרש"י. פירושו של רש"י לאבות בתוך ציטוטים ממנו בדברי הראשונים, וגם במספר כתבי יד שנדפסו בדור האחרון: תחילה על ידי הרב מנחם מנדל כשר, ולאחרונה עם תיקונים על פי כתבי יד נוספים על ידי מוסד הרב קוק (בינתיים יצא לאור רק הכרך הראשון למהדורות אבות עם הראשונים שכולל גם את פירוש רש"י כל פרקים א-ב). יש זכויות יוצרים לשתי המהדורות האלה, ואסור על פי חוק להעתיק אותם לכאן. לכן בינתיים לא נכניס את פירוש רש"י למאגר זה, אלא אם כן מישהו רוצה לערוך אותו מתוך כתבי היד!
רמב"ם
[עריכה]פירוש הרמב"ם – לעומת שאר סדר נזיקין, פירוש הרמב"ם למסכת אבות במהדורות הנדפסות הוא של רבי יהודה אבן תיבון, ואיכותו טובה יותר (נדפס בש"ס וילנא בסוף סדר נזיקין). גם חשוב לציין שנוסח המשנה והמקור הערבי לפירוש לאבות – נשמרו בעצם כתב ידו של הרמב"ם, אבל לא נדפס במהדורתו של הרב קאפח בגלל טעות מסויימת. הנוסח והפירוש הערבי נעתקו מתוך כתב היד המקורי במהדורת הרב יצחק שילת.
רבינו יונה
[עריכה]פירוש רבינו יונה – מבין החשובים של פירושי הראשונים למסכת זו. נדפס בש"ס וילנא בסוף סדר נזיקין.
רשב"ץ
[עריכה]פירוש הרשב"ץ – ארוך ביותר וגם חשוב ביותר. הוא הופיע בכמה דפוסים ישנים באיכות סבירה, ומתוכם מותר להעתיק ולהקליד. משתי המהדורות החדשות והמתוקנות (מהדורת "ארז" ומוסד הרב קוק) אסור להעתיק. אבל ניתן לבדוק ולתקן על פיהם את נוסח המשנה המובא ברשב"ץ.
מחזור ויטרי
[עריכה]בסוף כרך נזיקין במשנה עם ע"ג פירושים נדפס גם הפירוש על אבות מתוך מחזור ויטרי. זה פירוש חשוב מבית מדרשו של רש"י.
המיוחס לרש"י
[עריכה]הפירוש המיוחס בטעות לרש"י, שנדפס בש"ס וילנא בסוף סדר נזיקין – אינו באמת פירושו של רש"י. אבל הוא פירוש חשוב מבית מדרשו של רש"י, וחשוב להעתיקו למסכת אבות בפרויקט המשנה הפתוחה.
רע"ב
[עריכה]פירוש הרע"ב – נדפס בדפוס וילנא משניות עם ע"ג פירושים (כמובן על הדף).
תוספות יום טוב
[עריכה]מתוך משנה עם ע"ג פירושים (על הדף), דפוס וילנא.
מלאכת שלמה
[עריכה]אינו מופיע על הדף בכרכי סדר נזיקין (משנה עם ע"ג פירושים דפוס וילנא) אלא בסוף הכרכים.
תפארת ישראל
[עריכה]תפארת ישראל – מופיע על הדף בדפוסי וורשה ווילנא (ע"ג פירושים). במהדורתנו נשלב בתוך הטקסט של פירוש "תפארת ישראל" את לשון המשנה (לפי הדפוסים) באותיות מודגשות, במקום להשתמש באותיות/מספרים כמקובל בדפוסים.
ראו גם:
[עריכה]- משנה מסכת אבות
- מפרשי מסכת אבות (הפירושים עצמם)