חג ראשון: ראשון של פסח · שני של פסח (בחוץ לארץ)
חול המועד: חול המועד פסח · שבת חול המועד פסח
חג אחרון: שביעי של פסח · שמיני של פסח (בחוץ לארץ)
ראו גם: מגילת שיר השירים
הציבור מוזמן להעלות הקלטות אישיות בעלות איכות! בבקשה להעלות את קובצי הקול שלך בוויקישיתוף ולא בוויקיטקסט. ניתן להיעזר בקבצים הקיימים או בדף הזה כדי לבחור שם מתאים לקובץ חדש.
- ליל הסדר: יש נוהגים לקרוא את מגילת שיר השירים לאחר הסדר בליל הפסח.
- קריאת התורה: ביום הראשון של פסח קוראים מ"ויקרא משה לכל זקני ישראל..." עד "מארץ מצרים על צבאתם" (שמות יב,כא-נא; המשך ישיר לקריאה בפרשת החודש). קריאה זו מחלקים בין חמישה עולים, ואם חל החג בשבת מחלקים אותו לשבעה עולים. ובעדות המזרח אם חל החג בשבת מתחילים את הקריאה בשמות יב,יד.
"ויקרא משה לכל זקני ישראל..." עד "ולבניך עד עולם".
"והיה כי תבאו אל הארץ..." עד "כן עשו".
שלישי (בשבת שלישי ורביעי)
[עריכה]"ויהי בחצי הלילה..." עד "וינצלו את מצרים".
"ויהי בחצי הלילה..." עד "וברכתם גם אתי".
""ותחזק מצרים..." עד "וינצלו את מצרים".
רביעי (בשבת חמישי)
[עריכה]"ויסעו בני ישראל..." עד "לכל בני ישראל לדרתם".
חמישי (בשבת ששי ושביעי)
[עריכה]"ויאמר... זאת חקת הפסח..." עד "מארץ מצרים על צבאתם".
"ויאמר... זאת חקת הפסח..." עד "כל עדת ישראל יעשו אתו".
""וכי יגור אתך גר..." עד "מארץ מצרים על צבאתם".
מפטיר ליום הראשון (והשני בחו"ל)
[עריכה]"ובחדש הראשון..." עד "כל מלאכת עבדה לא תעשו" (במדבר כח,טז-כה). מפטיר זה ליום הראשון הוא גם המפטיר ליום טוב שני של גלויות.
הפטרת יום ראשון של פסח: מילה ופסח בכניסה לארץ.
- תוספת פתיחה של שלושה פסוקים לאשכנזים: "ויאמר יהושע אל העם התקדשו..." (יהושע ג ה) עד "...וילכו לפני העם" (ג ז). אין אומרים פתיחה זו בקהילת פרנקפורט וע"פ מנהג הגר"א ובעוד קהילות.
- עיקר ההפטרה בכל העדות: "בעת ההיא אמר ה' ליהושע..." (ה ב) עד "אין יוצא ואין בא" (ו א).
- תוספת חתימה של פסוק אחד ברוב העדות (למעט מקצת אשכנזים, ביניהם הגר"א וקהילת פרנקפורט): "ויהי ה' את יהושע, ויהי שמעו בכל הארץ" (יהושע ו כז). התימנים נוהגים בחתימה זו גם בהפטרת שמחת תורה (לעיל בספר יהושע).
שני של פסח (בחוץ לארץ)
[עריכה]ביום השני של חג הפסח (ט"ז ניסן), קוראים מתוך פרשת אמֹר: "וידבר... שור או כשב או עז כי יולד..." עד "וידבר משה את מעדי ה' אל בני ישראל" (ויקרא כב,כו-כג,מד).
בחוץ לארץ היום הזה הוא יום טוב שני של גלויות: לכן קוראים בפרשה זו לחמישה עולים, ולאחריהם מפטיר (הזהה ליום הראשון) והפטרה.
א. ראשון בחוץ לארץ
[עריכה]"וידבר... שור או כשב..." עד "שבת היא לה' בכל מושבותיכם".
"אלה מועדי ה'..." עד "חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם".
ג. שלישי בחוץ לארץ
[עריכה]"וספרתם לכם..." עד "אני ה' אלהיכם".
ד. רביעי בחוץ לארץ
[עריכה]"וידבר... דבר... בחדש השביעי..." עד "תשבתו שבתכם".
ה. חמישי בחוץ לארץ
[עריכה]"וידבר... דבר... בחמשה עשר יום..." עד "וידבר משה את מעדי ה' אל בני ישראל".
המפטיר זהה ליום הראשון.
הפטרת יום שני של פסח לבני חוץ לארץ: המלך יאשיהו והפסח על פי ספר הברית.
- תימנים:
- חלק ראשון: "בן שמונה שנה יאשיהו במלכו..." (מל"ב כב א) עד "...כי באמונה הם עושים" (כב ז).
- חלק שני לאחר דילוג (כמו לאשכנזים ולספרדים): "ויצו המלך את כל העם לאמר: עשו פסח לה' אלהיכם..." (כג כא) עד "...ואחריו לא קם כמוהו" (כג כה).
- אשכנזים וספרדים:
- חלק ראשון: "וישלח המלך..." (כג א) עד "...כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם" (כג ט).[1]
- חלק שני לאחר דילוג (כמו לתימנים): "ויצו המלך את כל העם לאמר: עשו פסח לה' אלהיכם..." (כג כא) עד "...ואחריו לא קם כמוהו" (כג כה).
- איטלקים: "ויצו המלך את כל העם לאמר: עשו פסח לה' אלהיכם..." (כג כא) עד "...וימליכו אותו תחת אביו" (כג ל). כלומר קוראים מתחילת הקטע השני לפי שאר העדות, אבל ממשיכים לקרוא שם עד סוף הפרשה.
- הפטרת התימנים מתחילה בתחילת פרשה, והפטרת האיטלקים מסתיימת בסוף פרשה. חוץ מזה קטעי ההפטרה במנהגים השונים אינם תואמים את חלוקת הפרשות.
- בעדות אשכנז וספרד קוראים מ"וישלח המלך..." עד "כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם" (מלכים ב כג,א-ט).
- בכל העדות מוסיפים אחר כך עוד חמישה פסוקים: מ"ויצו המלך.... עשו פסח לה'..." עד "ואחריו לא קם כמוהו" (מלכים ב כג,כא-כה).
בחול המועד פסח (חוץ משבת), קוראים את הפרשיות הרשומות בטבלה להלן, ומחלקים כל פרשה לשלושה עולים.[2] לעולה הרביעי קוראים תמיד "והקרבתם אשה". בשבת חול המועד קוראים בתורה לשבעה עולים, והמפטיר קורא "והקרבתם אשה".
שני של פסח בארץ (ט"ז ניסן): "שור או־כשב"
[עריכה]בארץ ישראל, שבה יום זה הוא היום הראשון של חול המועד, קוראים בפרשה זו לשלושה עולים, ולעולה הרביעי קוראים קטע מתוך המפטיר ליום הראשון (מ"והקרבתם אשה..."). קוראים לעולה האחרון עד סוף הפסח (העולה הרביעי בימי חול המועד, והמפטירים בשבת חול מועד ובחג האחרון של פסח).
"וידבר... שור או כשב..." עד "כל מלאכת עבודה לא תעשו".
"וידבר... דבר... כי תבאו אל הארץ..." עד "בכל משבתיכם".
"וספרתם לכם..." עד "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל".
"והקרבתם אשה" (רביעי בחול המועד)
[עריכה]"והקרבתם אשה..." עד "כל מלאכת עבודה לא תעשו" (מתוך המפטיר ליום ראשון; במדבר כח,יט-כה). קטע זה קוראים לעולה האחרון עד סוף הפסח (לעולה הרביעי בימי חול המועד שאינם שבת, והמפטירים בשבת חול מועד, בשביעי של פסח, ובשמיני של פסח בחו"ל).
שלישי של פסח (י"ז ניסן): "קדש־לי"
[עריכה]"והקרבתם אשה..." עד "כל מלאכת עבדה לא תעשו" – ראה לעיל.
רביעי של פסח (י"ח ניסן): "אם־כסף"
[עריכה]"והקרבתם אשה..." עד "כל מלאכת עבדה לא תעשו" – ראה לעיל.
חמישי של פסח (י"ט ניסן): "פסל־לך"
[עריכה]
| קובץ |
הקורא |
מנגינה |
הברה |
פרטים נוספים על הקריאה
|
| שמיעה והורדה (מידע) |
עשהאל
|
אשכנזית |
ישראלית |
עד "אלהי מסכה לא תעשה לך" (י"ז); אחרים קוראים רק עד "אשר אני עושה עמך" (י').
|
| קובץ |
הקורא |
מנגינה |
הברה |
פרטים נוספים על הקריאה
|
| שמיעה והורדה (מידע) |
עשהאל
|
אשכנזית |
ישראלית |
מ"את חג המצות תשמר" (י"ח);[3] אחרים מתחילים לעיל ב"שמר לך" (י"א).
|
"והקרבתם אשה..." עד "כל מלאכת עבדה לא תעשו" – ראה לעיל.
ששי של פסח (כ' ניסן): "וידבר ה'..."
[עריכה]"והקרבתם אשה..." עד "כל מלאכת עבדה לא תעשו" – ראה לעיל.
- מגילת שיר השירים: בקהילות אשכנז נהגו לקרוא מגילה זו בציבור, לפני קריאת התורה, בשבת חול המועד פסח.
- קריאת התורה לשבת חול המועד פסח זהה לשבת חול המועד סוכות (חוץ מהמפטיר).
הפטרת שבת חול המועד של פסח: חזון העצמות היבשות.
- תימנים: "כה אמר אדני ה': עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם..." (יחזקאל לו לז) עד "...וידעתם כי אני ה', דברתי ועשיתי נאום ה'" (לז יד).
- אשכנזים וספרדים ואיטלקים מתחילים בתחילת הפרשה הבאה: "היתה עלי יד ה', ויוציאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה..." (לז א), וקוראים עד סוף העניין: "...וידעתם כי אני ה', דברתי ועשיתי נאום ה'" (לז יד), כמו התימנים.
- הפטרת התימנים בת שלוש פרשות בדיוק, ושל שאר העדות שתי פרשות.
ראשון (בשבת ראשון ושני)
[עריכה]שני (בשבת שלישי ורביעי)
[עריכה]שלישי (בשבת חמישי)
[עריכה]חמישי (בשבת שביעי)
[עריכה]הפטרת יום השביעי של פסח בכל העדות והפטרת "האזינו" לאשכנזים ולספרדים: שירת דוד.
- בכל העדות בשביעי של פסח, ולאשכנזים ולספרדים בין יום כיפור לסוכות: "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת..." (שמ"ב כב א) עד "...לדוד ולזרעו עד עולם" (כב נא).
שמיני של פסח (בחוץ לארץ)
[עריכה]כשחל בשבת, מתחילים "עשר תעשר".
כשחל בחול, מתחילין "כל הבכור".
ראשון (בשבת שלישי)
[עריכה]שלישי (בשבת חמישי)
[עריכה]חמישי (בשבת שביעי)
[עריכה]הפטרה לשמיני של פסח
[עריכה]הפטרת יום שמיני של פסח לבני חוץ לארץ: הנה אל ישועתי.
- בכל העדות: "עוד היום בנוב לעמוד..." (ישעיהו י לב) עד "...כי גדול בקרבך קדוש ישראל" (יב ו).
- בקהילות הנוהגות לחוג את יום העצמאות על פי הוראותיה ומנהגיה של הרבנות הראשית לישראל, אין קוראים בתורה ביום העצמאות, אך קוראים בלא ברכות את ההפטרה הזאת לשמיני של פסח (יום טוב אחרון של פסח בגלויות שאינו נחוג בארץ ישראל).
- ההפטרה מתחילה מהפסוק האחרון של הפרשה הקודמת, ומסתיימת בסוף פרשה.
- ^ לדעת הגר"א (מעשה רב קצ"ב) ממשיכים לקרוא כאן ברצף, ומדלגים רק על הפסוק שמתחיל "וְֽאֶת־הַבָּמ֞וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם..." (כג,יג), המדבר בגנותו של שלמה.
- ^ בכל אחד מימי חול המועד קוראים קריאה אחרת, כך שבכל שנה קוראים את אותן הפרשיות למרות שהסדר יכול להשתנות קצת. באופן כללי, הפרשיות נקראות כסדר כתיבתן בתורה, אולם בשל שבת חול המועד משנים את הסדר (ומאריכים את פסל לך לויאמר משה).
- ^ והקריאה זהה לעלייה הראשונה בשבת חול המועד בפסח ובסוכות.
