ויבינו במקרא/ברכות
פָּרָשַׁת הַשָּׁבֽוּעַ · מִקְרָאֵי מוֹעֵד · סִפְרֵי הַנְּבִיאִים · סִפְרֵי הַכְּתוּבִים
"וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא" לִבְרָכוֹת עַל הַקְּרִיאָה
קְרִיאָה בְּקוֹל בְּטַעֲמֵי הַמִּקְרָא (אוֹדְיוֹ)
ברכות על קריאת התורה · ברכות על קריאת ההפטרה
ברכות על מקרא מגילת אסתר · ברכות על מקרא שאר המגילות
הציבור מוזמן להעלות הקלטות אישיות בעלות איכות! בבקשה להעלות את קובצי הקול שלך בוויקישיתוף ולא בוויקיטקסט. ניתן להיעזר בקבצים הקיימים או בדף הזה כדי לבחור שם מתאים לקובץ חדש.
ברכות התורה[עריכה]
ברכה לפני[עריכה]
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | SuperJew | אשכנז | ישראל | כינוי "אֲדוֹשֵׁם" לשם הוי"ה.[1] |
ברכה אחרי[עריכה]
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | SuperJew | אשכנז | ישראל | כינוי "אֲדוֹשֵׁם" לשם הוי"ה.[2] |
ברכות ההפטרה[עריכה]
ברכה לפני[עריכה]
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | SuperJew | אשכנז | ישראל | כינוי "אֲדוֹשֵׁם" לשם הוי"ה.[3] |
ברכות אחרי[עריכה]
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | SuperJew | אשכנז | ישראל | כינוי "אֲדוֹשֵׁם" לשם הוי"ה.[4] |
הברכות על מקרא מגילת אסתר[עריכה]
את מגילת אסתר קוראים מתוך מגילה הכתובה כהלכתה על קלף. מברכים לפני הקריאה ובסוף הקריאה.
הברכות לפני קריאת המגילה[עריכה]
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | SuperJew | אשכנז | ישראל | כינוי "אֲדוֹשֵׁם" לשם הוי"ה.[5] |
הברכה אחרי קריאת המגילה[עריכה]
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | SuperJew | אשכנז | ישראל | כינוי "אֲדוֹשֵׁם" לשם הוי"ה.[6] |
ברכות על מקרא שאר המגילות[עריכה]
בקריאת המגילות חוץ ממגילת אסתר, לא מקפידים ברוב העדות וברוב הקהילות לקרוא מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף.
דעת הגר"א: לפי מנהגי הגר"א, מקפידים לקרוא את כל חמש מגילות ממגילה כשרה הכתובה על קלף. לגבי שלושת המגילות שלפי מנהג אשכנז קוראים אותן בציבור בשלוש רגלים (שיר השירים בפסח, רות בשבועות, וקֹהלת בסוכות), לפי הגר"א מברכים "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו"לפני הקריאה, ואין ברכה לאחריה. את הברכות שרים לפי מנגינת הטעמים של המגילות.
בשאר הקהילות לא נהוג לברך על קריאת מגילות אלו.
ברכות על מקרא מגילה לשיר השירים, רות, וקֹהלת[עריכה]
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | אביק | אשכנזית | ישראלית | הברכות במנגינת הטעמים של המגילה |
- ^ בכל מקום ששומעים בהקלטה "אֲדוֹשֵׁם", הכוונה היא שכאשר מברכים לצורך מצווה יש לומר שם אדנות (אֲדֹנָי); אבל בהקלטה שהיא לא לצורך מצווה אומרים "אֲדוֹשֵׁם" כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.
- ^ בכל מקום ששומעים בהקלטה "אֲדוֹשֵׁם", הכוונה היא שכאשר מברכים לצורך מצווה יש לומר שם אדנות (אֲדֹנָי); אבל בהקלטה שהיא לא לצורך מצווה אומרים "אֲדוֹשֵׁם" כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.
- ^ בכל מקום ששומעים בהקלטה "אֲדוֹשֵׁם", הכוונה היא שכאשר מברכים לצורך מצווה יש לומר שם אדנות (אֲדֹנָי); אבל בהקלטה שהיא לא לצורך מצווה אומרים "אֲדוֹשֵׁם" כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.
- ^ בכל מקום ששומעים בהקלטה "אֲדוֹשֵׁם", הכוונה היא שכאשר מברכים לצורך מצווה יש לומר שם אדנות (אֲדֹנָי); אבל בהקלטה שהיא לא לצורך מצווה אומרים "אֲדוֹשֵׁם" כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.
- ^ בכל מקום ששומעים בהקלטה "אֲדוֹשֵׁם", הכוונה היא שכאשר מברכים לצורך מצווה יש לומר שם אדנות (אֲדֹנָי); אבל בהקלטה שהיא לא לצורך מצווה אומרים "אֲדוֹשֵׁם" כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.
- ^ בכל מקום ששומעים בהקלטה "אֲדוֹשֵׁם", הכוונה היא שכאשר מברכים לצורך מצווה יש לומר שם אדנות (אֲדֹנָי); אבל בהקלטה שהיא לא לצורך מצווה אומרים "אֲדוֹשֵׁם" כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.