ובחרת בחיים/שלח לך
סדר שלח[עריכה]
[יג ד] תוס' ד"ה למטה ראובן[1]. תימא, דמצינו בחנוכת המזבח נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור, וכאן שמוע בן זכור, ולמה נשתנו כל שמותם עתה. ואין לומר דאותם נשיאים שבחנוכת המזבח מתו, וקמו אלה תחתיהם, שאין המקראות מוכרחים כן. אלא, "כל נשיא" כמו כל שנשאו לבו, כפר"מ מקוצי.
ונראה שרז"ל חולקים בזה, שאמרו דהעיקר מה שהוציאו המרגלים דיבה על הארץ, היא שאמרו במדבר אנחנו נשיאים, וכשיכנסו לארץ יעבירונו וימנו אחרים. והביאו מדרש זה הרב חומת אנך [בסדר זה אות ב'], וגם בזהר [סדר זה דף קנ"ח סוף ע"א] אמרו כן, וצ"ע.
[שם טז] ויקרא משה - התפלל עליו.
קשה, למה לא התפלל על כולם. ונראה לי לישב בב' פנים, האחד שהיה תלמידו מובהק והעידה התורה עליו ומשרתו לא ימיש מתוך האהל. זאת שנית, דכיון דמיוסף קא אתי היה עלול ללשון הרע. ועמ"ש הרב כסף נבחר אשכנזי, ומוה"ר בספר מגלה צפונות בסדר זה.
[שם כו] וילכו ויבואו – [מהו וילכו, להקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה].
לכך דייק רש"י למעלה לומר אותה[2], דאי אפשר להתקיים אפי' שעה אחת קודם צאתם, וכיון שהתחילו לצאת, אז נתהפכו לעצה רעה. והמכוון דממשה לא יצא תקלה, דהזמינם טובים וכשרים, אך בצאתם דחזרו פניהם ממשה נעשו רעים לה'. ועיין לרש"י סדר דברים ע"פ "ואקח מכם".
[שם כז] זבת חלב ודבש היא – [כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו].
וזהו מ"ש דוד "ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך", כלומר, דאינו ראש דברך בלבד, אלא מראש ועד סוף ניכר שהוא אמת. ולזה שפיר דרשו רז"ל בהאי קרא [קדושין ל ע"א], מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת, כלומר, ולא (מצה) [מצד] שהוא ראש ניכר האמת.
ושמעתי, דע"ד זה פירש הרב הכולל ש"ץ מקהילתנו כמוהר"ר אברהם חיים בכר דוד ז"ל בסגנון אחר.
[שם לג] וכן היינו בעיניהם - שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים.
יש לדקדק דקרא כתיב "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם", היינו כחגבים. ונראה ליישב, דהורגש לרש"י דקרא הול"ל ונהי בעינינו כחגבים ובעיניהם, "וכן היינו" מיותר, לזה בא רש"י לומר "וכן היינו בעיניהם" על כמות קטנותם, והיינו בפחות מחגבים.
אי נמי, דקשה, דמאחר שראו חגבים כדמות אנשים ודאי דישחיתו את יבולם ואת כרמיהם, ולמה לא המיתו אותם. לז"א וכן היינו בעיניהם - כנמלים דאינן מזיקים. וזה בחסדי ה', שנדמו כנמלים ולא המיתו אותם. ועיין להרא"ם ז"ל דהנמלים אדעתא למיכל אינו שוה לנזק החגבים ופשוט.
[יד יז] כאשר דברת לאמר וגו' ארך אפים - לצדיקים.
עיין מה שפי' בספר ברך את אברהם [סדר אחרי דף ק"ח].
[שם כד] תוס' ד"ה ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת. - תימא, למה לא נזכר יהושע כמו כלב. וי"ל לפי שהיה רוצה לומר וזרעו יורישנה, ואינו יכול לומר כן גבי יהושע, שהרי לא היו לו בנים.
ולעד"ן דנשתבח כלב, יען לא שינה משה שמו, ולא התפלל עליו כמו שעשה ליהושע, אלא הוא בעצמו הלך לקברות הצדיקים להשתטח עליהם, כמ"ש רז"ל ורש"י ע"פ "ויבא עד חברון", ונמצא, דעקב היתה רוח אחרת עמו, משא"כ יהושע דרוח אחרת שהיה עמו היה מסיבת מש"ר שהתפלל עליו ושנה שמו ודוק.
ובמדרש רבה [פרשה ט"ז ב] אמרו ע"פ "ויהס כלב וכו' טובה הארץ מאד מאד", אמר הקב"ה, למשה טובה גדולה אני מחזיק לו שנ' "זולתי כלב בן יפונה", מהו זולתי לזה אתי יותר מששים ריבוא מכם וכו'. הרי נראה דזה שנ' "ועבדי כלב" היינו על מה שעשה "ויהס כלב" ודוק.
ובמדרש אמרו: [שם אות י] מה ראה משה להוסיף על שמו של יהושע יו"ד, אלא כלב נטל שכרו מן הארץ, שנאמר: (ולו אתן את הארץ) ["אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה] לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם", ויהושע נטל שכר עשרת אנשים של מרגלים שניתוסף בו יו"ד יתירה דהוא עשרה, ויקרא משה להושע בן נון יהושע עכ"ל.
ופי' מוה"ר אליהו הכהן ז"ל בספר הדרושים [כ"י סדר זה], דיהושע דנטל שכרו של עשרה אנשים, היינו שכר העוה"ב[3], כמ"ש נוטל חלקו וחלק חברו בג"ע. ויו"ד רומז לעוה"ב כמ"ש ע"פ "כי ביה ה' צור עולמים" עכ"ל.
והיינו טעמא, דבהיות ששכר יהושע בעוה"ז לא שייך, דאין לו בנים [מגילה יד:] כמ"ש המנחת יהודה ז"ל, א"כ שכר המצוה הוא שיזכה לו ולדורותיו. וגם, דלא מקרי שכר נתינה דבר מהעוה"ז, כיון שאין לו בנים וכמ"ש אברהם "אדני אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי" וכו' והוא ברור.
[טו טו] ככם כגר יהיה.
עיין אור החיים סדר אמור ע"פ "כגר כאזרח". וע' בחי' לברכות [לדף ט"ו ע"ב] גבי "כנחלים נטיו כגנות" וכו' ע"ש.
[טו כ] כתרומת גורן - אבל חכמים נתנו שיעור לבה"ב א' מכ"ד ולנחתום אחד ממ"ח.
יתכן לומר עמ"ש בזוה"ק סדר אחרי [דף ע"ח ע"א] ע"פ "ואיבה אשית", כשחטאה חוה הטיל הנחש בה זוהמה כ"ד מיני מסאבותא כמנין ואיבה יע"ש. ויען ע"י החלה נתקן עון עץ הדעת, לכך בא שיעורו אחד מכ"ד חלקים, ולנחתום ב' פעמים כ"ד כי מוכר לרבים וצריך התיקון יותר זה פעמים. ועיין בקונ' תורה וחיים מערכת ך' מ"ש בס"ד.
[שם מא] אני ה' אלהיכם - עוד למה נאמר, כדי שלא יאמרו ישראל מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטל שכר, אנו לא עושים ולא נוטלים שכר, על כרחכם אני מלככם. וכן הוא אומר: אם לא ביד חזקה וגו' אמלך עליכם:
עיין כף החיים [סימן כ"ז סעיף ח'] לענין קריאת שמו"ת, ובסה"ק צדקה לחיים [מערכת ע' סימן תקלא][4] בס"ד.
[1] כוונת רבינו לספר מנחת יהודה [פירוש הריב"א].
[2] לכאו' כוונתו ולמה שכתב רש"י ד"ה "כולם אנשים" - באותה שעה כשרים היו.
[3] ובגמ' [ב"ב קיז:] איתא מרגלים יהושע וכלב נטלו חלקם משמע דקאי על חלק בארץ ממש.
[4] ז"ל רבינו שם: וענין זה איתא בספר חסידים לענין קריאת שמו"ת דמאריך ימים, דהוה עובדא באדם שקץ בחייו ולא היה קורא כדי שימהר למות, והשיב דהוא עבד ה' ואין פוטר אותו בעבור זה, [ובספר כף החיים העתיק לשונו של ספר החסידים בזה].