ובחרת בחיים/צו

סדר צו

[ו' א'] צו את אהרן - אין צו אלא לשון זרוז וכו'.

וכתב החזקוני דזירוז דכתב רש"י היינו מדכתיב בסדר דברים "ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמר" כנגד מקל ורצועה תהא זריז. והוא סוגייא בפ"ק דסנהדרין [דף ז' ע"ב]. ואמרינן בפ"ק דר"ה ע"פ "ועשית" - אזהרה לב"ד שיעשוך וכו'.

והרב תנא בספר משנה למלך [בפי"ד מהל' מעשה"ק הלכה טו"ב] כתב בשם הרמב"ן בחי' לב"ק [פרק ארבעה וחמשה דף לו: במלחמות] דגם בחייבי עולות אם עבר זמנן ולא הביא כופין אותו בשוטין יע"ש. וא"כ שפיר נקט זה בעולה נמי לפי דרכו של החזקוני דהזירוז היינו ע"י כפיה בשוטין, ודוק.

[שם ג'] על בשרו - שלא יהא דבר חוצץ בנתיים.

עיין להרב תנא בספר משנה למלך[1] [הלכות עיוה"כ פ"ב ה"ב ], ובקונ' כפר לחיים מ"ש בס"ד.

[שם ז' ח'] וזאת תורת המנחה [וגו', ואת כל הלבונה אשר על המנחה והקטיר] - ולפי שלא פי' כן אלא באחת מן המנחות לכלול כל המנחות כמשפטן עכ"ל.

יש לדון בזה, דהתינח לשמן ולבונה, אך לדין קמיצה כבר בא הדבר מפורש בפרשת ויקרא, דכולן טעונות קמיצה, וא"כ רש"י הי"ל לבאר דאינו לכל מילי. ועיין בספר זרע אברהם כטורזא ז"ל [דף צ"ט ע"ד].

[ז' י"א] אם על תודה יקריבנו - שהן צריכין להודות.

עיין שא"י מה שפי' אמאי לא נקט "חייבין להודות"[2], וכן פי' בספר חמדת ימים [ח"ב, פסח, פרק ו', אות י"ב], ועיין בקונ' "הכתוב לחיים" [במזמור ק"ט].

[שם כ"ד] ואכול לא תאכלוהו - יבא איסור נבילה וטריפה ויחול על איסור חלב.

עמ"ש מרן מלכא מוה"ר הגדול שרשי הים ז"ל בח"ב [מדף ע' ע"ד עד דף פ"ד ע"א] נפלאות מתורתו, ומה שרשמתי בקונטרס גנזי חיים בס"ד [במע' א'] יע"ש.

[שם כ"ו] בכל מושבותיכם - לפי שהוא חובת הגוף.

ועוד לרש"י סדר אמור ע"פ "ובארצכם לא תעשו". ועיין להרב מר גיסי ז"ל בספרו הבהיר "הר המר" בדרוש ה', מה שהאריך בזה.

---

[1] שם כתב דהא דתנן בטבילת כהן גדול "עלה ונסתפג" אי"ז אורחא דמלתא אלא הוא חיוב, משום דהמים חוצצין בין בשרו לבגדו. ולא גרע מרוח שכתב הרמב"ם [פ"י מהל' כלי המקדש ה"ז] שצריך ליזהר שלא תכנס הרוח בשעת עבודה בין בשרו לבגדו.

[2] עי' פרמ"ג [א"א סי' ריט סק"א] דהבין בלשון "צריכין להודות" דהוא לשון חיוב, וכתב שם דאין זה חיוב מה"ת, ומש"כ רש"י "שצריכין" מדרבנן קאמר, וקרא מיירי בנדר או נדבה. ועי' שבט הלוי [ח"ג סי' קס"ג אות ג].