ובחרת בחיים/מטות

סדר מטות

[ל ב] זה הדבר – [משה נתנבא בכה אמר ה' כחצות הלילה, והנביאים נתנבאו בכה אמר ה'. מוסף עליהם משה, שנתנבא בזה הדבר].

ולפי"ז נמצא בידינו טוב טעם נכון ד"זה" נקרא משה, כמו שדרשו ע"פ "כי זה משה האיש", משום דלא יש אחר כמוהו דנתנבא ב"זה הדבר". ועיין בדרשות מוה"ר כהנא רבה ז"ל כ"י, במשמעות תיבת "זה" דדורשין אותו לשבח עיין שם.

[שם ג] לא יחל דברו - [כמו לא יחלל דברו לא יעשה דבריו חולין].

כונת רש"י פשוטה, דמה שחסר המקרא, ולא אמר "יחלל", הוא להודיעני דתרתי משמע לשון חולין נמי, ולאפוקי מהמתעקש לפרש לכוונה אחרת.

[לא ו] אותם ואת פנחס - אבי אמו.

עיין בסו"ס מערכי לב [ח"ב בדרוש קל"ג דף פר"ח ריש ע"א].

[לא ג] אנשים – צדיקים.

ועיין לרש"י סדר שלח ע"פ "כולם אנשים", וסדר דברים ע"פ "הבו לכם אנשים".

[לא ח] חמשת מלכי מדין - בלעם הלך שם לטול שכר.

וכתב הרא"ם לא ידעתי למה ביקש שכר ממדין יע"ש. והוא חידוש בעיני, איך לא זכר מאמרם ז"ל דצור זה בלק, והוא אחד מחמשת המלכים הללו, ועמ"ש מוה"ר ב"כ [סדר זה].

[שם יא] ויקחו את כל השלל – [מגיד שהיו כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל לשלוח יד בבזה שלא ברשות, שנאמר את כל השלל ועליהם מפורש בקבלה שניך כעדר הרחלים], אף אנשי המלחמה [שביך כלם צדיקים].

וזה לא יכון עמ"ש רש"י אח"ז ד"ה "ויצאו משה ואלעזר הכהן"[1], ואולי  הנערים יצאו מן הכלל, ובתר רובא אזלינן.

[שם יז] הרוגו - למה [חזר ואמר, להפסיק הענין, דברי ר' ישמעאל, שאם אני קורא הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש וכל הטף בנשים איני יודע אם להרוג עם הזכרים או להחיות עם הטף, לכך נאמר הרגו].

ע"ז קשה, ממאי דאמרינן "כל פסוקא דלא פסקי משה". ותו, ביודעת ללא יודעת ליכא למטעי. וי"ל דבס"ת דלא יש פסקא יטעה הקורא שאינו יודע דבין בין דיבר הכתוב.

---

[1] ז"ל שם: לפי שראו את נערי ישראל יוצאים לחטוף מן הבזה: