ובחרת בחיים/וארא
סדר וארא[עריכה]
[ו' כ"א] תוס' ובני יצהר - למה חשב [בני עמרם ובני יצהר ובני עוזיאל שהם בני בנים של קהת, ולא בני בנים של גרשון ומררי וכו'. וי"ל דחשיב בני עמרם מפני משה ואהרן, ובני יצהר - קרח מפני שעתיד לדבר ממנו לקמן וכו', אי נמי שלא היה לו בנים].
ולהא דחשב בני בנים של יצהר[1], ולפי מה שפירש שם יתורץ[2]. ולתירוץ ב' קשה, שהרי מפורש בפ' במדבר ופ' פנחס משפחות[3]. וי"ל שנולדו אח"כ ודוק.
[ז כב] ויעשו (גם הם) [כן] חרטומי מצרים בלטיהם.
כתב הרב פני דוד [אות א'] משם נימוקי רבי' ישעיה הראשון ז"ל, וז"ל ותימא, אנא מצאו מים לעשות כן, והכתיב "ויהי הדם בכל ארץ מצרים" וכו'. י"ל מן המים שחפרו סביבות היאור כדי לשתות אותם עשו, כדכתיב "ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות" וכו', יע"ש.
והנה בעיקר קרא, לא יש הוכחה אם חפרו ומצאו מים כדי לשתות ושתו, דאפשר כי חפרו לשתות משום "כי לא יוכלו לשתות ממימי היאור", ולא הועילו כלום.
וכן נראה מדברי התרגום יונתן בן עוזיאל וז"ל "וחפרו מצראי חזרנות נהרא מוי למשתי, ולא אשכחו צלילן, ארום לא יכילו למשתי מן מוי נהרא", הרי דלא היו המים שחפרו סביבות היאור צלילן.
אלא, דמדקאמר שלא היו צלילן, ולא קאמר שהיה דם, נראה שלא הוכו במכת דם המים שהם תחת הקרקע, כי אם דוקא המים המגולים. אלא דנותן טעם, כי לגבי מי היאור, כי לא יכלו לשתות, שתו ממים שבסביבות היאור, ובחרו הרע במיעוטו. וכן ראיתי להרב תולדות יצחק, וכן כתב הרב אור החיים ז"ל, וכ"כ רבי' בחיי ז"ל שלא לקו כי אם המים המגולים, ולא במה שהם תחת הקרקע, וכן נראה מדברי הראב"ע, וכ"כ רלב"ג יע"ש.
אלא שראיתי במדרש רבה [סדר זה, פרשה ט', סימן י"א] שנחלקו ר' יהודה עם ר' נחמיה, שר"י אמר שביאור לקה, ר' נחמן אומר מלמעלה ומלמטה לקה, וכל מצרים לקו מימיה בדם. א"ל ר"י ומה אני מקיים "ויחפרו כל מצרים סביבות היאור", א"ל לפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואים משה ואהרן נעשים דם, והיו חופרים להוציא מים לשתות ממה שאין עיניהם רואים. ופי' מהרש"י ז"ל שלדעת ר"נ לפי טעותם של מצרים שחשבו כן, אבל האמת שגם מה שחפרו היה דם. והק' ע"ז שלדעת ר"נ מהיכן חיו המצריים ז' ימים. ותי' שהיו קונים מישראל בדמים כדלעיל יע"ש, וכ"כ הרב אור החיים [שם, בתי' ב'], דממה שקנו מישראל מים בדמים כמ"ש ממכת דם העשירו, משם עשו החרטומים בלטיהם יע"ש. וכ"כ הרי"ף בספר כסף נבחר [דף ס"ו ע"ב] יע"ש.
ואם כן ק' על הרבנים הנ"ל שכתבו שלא לקו אלא המים המגולים ולא במה שהיו תחת הקרקע מדברי המדרש רבה שזהו היה טעותם של המצריים ולא לפי האמת, וכדברי מהרש"י ז"ל.
ואפשר לומר דהם ז"ל מפרשים דברי המדרש רבה שלפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואים וכו', והטעות היא שהראיה שלהם היה הרושם, ולכן היו חופרים ומוצאים מים בלתי דם, אבל עיקר טעותם היה שחשבו שהיה זה ע"י הראיה, ואינו אלא ע"י הכאה במטה ככתוב.
והנה בעתה נדפס מחדש ספר אשל אברהם לרב רחומאי עמיתנו בתורה הרב כמוהר"ר אפרים חיות נר"ו, וראיתי לו [בסדר זה, דף ט"ז ע"ב] שעמד עמ"ש הרב חיד"א בשם הרב רבינו ישעיה ז"ל, והוסיפו מדילי[ה] לומר שלקחו מים בדמים מישראל, ושאח"כ מצא מציאה במדרש רבה שממכת דם העשירו ישראל יע"ש. הרואה יראה, כי כל דבריו כבר עלו ובאו בדברי המפ' ז"ל, והם הביאו דברי המ"ר הלזה לראיה, והוא לא זכר מכל זה כלל, וצ"י.
[ז' כ"ה] וימלא - מנין ז' ימים.
בספר שפתי חכמים הק', דהחשך היה ו' ימים. ותי', דעל הים כתיב "ויהי הענן והחשך" למלאות יום הז' יע"ש[4].
וזה רמז במזמור ק"ה "שלח חשך ויחשיך" ו' יחשיך, ואל תקשי על זה דהיה צריך ז' דהרי "ולא מרו את דברו" ועל הים נשלם יום הז' וק"ל.
[1] דכתיב בפסוק כ"ד "ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף".
[2] לכאורה כוונתו, שאף הם הוזכרו במקרא [במדבר כ"ו י"א] "ובני קרח לא מתו".
ושו"ר ברשב"ם שכתב כתירוץ הראשון של התוס', וכתב דהזכיר בני קרח משום שהוזכרו בפס' "ובני קרח לא מתו".
[3] כלומר, לתירוץ ב' של התוספות, שלא היה בני בנים לגרשון ומררי ולחברון, קשה, דכתיב בקראי שם שהיו להם בנים.
ועי' ברשב"ם שהביא תירוץ זה של התוס', והק' הקושיא הזו, וע"כ כתב כהתירוץ האחר של תוס'.
[4] כ"כ בעלי התוס', וכן הוא להדיא במדרש [פרשת בא פרשה י"ד סימן ג'].