ובחרת בחיים/הקדמה
אר'ש קדמ'ת[עריכה]
מודעת זאת בכל הארץ, עוזו ונפלאותיו ומעלותיו של רבינו הגדול מאור הגולה רש"י זלה"ה, כאשר ספורי'ם יכוננ'ו בספר סדר הדורות [דף ב"ן ע"ב] פוק וחזי. והרב הגדול חיד"א ז"ל בספר ככר לאדן [דף י"ח ע"א] כתב, דרש"י כשבא לעשות פי' לחומש, התענה תרי"ג תעניות[1], ויש בו רזין עילאין וסודות עמוקים. וכן הביא בספרו שם הגדולים [ח"א מערכת ר' אות ח' ואות ט'][2]. והוסיף שם לומר, דרשב"ם כתב, "פי' של רש"י לית בחילי לעשותו". ונתבקש בישיבה של מעלה בבבא בתרא ומכות, והסימן "ויקדש ב"ם" זת"ד.
והרב נחלת יעקב על הרא"ם בסוף הספר כתב, דלרש"י בחומש נקטינן יותר מפירוש רש"י בתלמוד, כי עשאו באחרונה יע"ש.
וכד הוינא טליא, בהיותי תלמיד קטן לפני עט"ר מורי המופלא בע"ס בית ישחק זלה"ה, דגם הוא אחז מעשה מר אביו התועפות רא"ם ז"ל ללמוד בכל שבוע בסדר רש"י ורא"ם והחונים עליהם, ואז גם אני נכנס חשק בלבי, והיה לי חיבור על הרא"ם בדרך שקלא וטריא ארוכה שהייתי לומד עם אחד מגדולי תלמידיו הרב המובהק נזר ישראל האמיתי אהוב למעלה ונחמד למטה כמוהרר"א אברהם הכהן ארייאש ז"ל בע"ס שפתי רננות, והיינו[3] כותב משמו גם כן דברים טובים ונכוחים, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, דהכל היה למאכולת אש בשריפה גדולה אשר שרף ה' בי"א לחודש אב התר"א, ויהי מאז מדאגה מדבר, חזרתי לציין בכי טוב איזה דברים שעלו על זכרוני ממגמר בעתיקה[4] אחת הנה ואחת הנה, והוספתי עליהם כשנים הללו שהם סדורות ובאות מן הבא בידי.
ותתי לי, שמיום שעמדתי על דעתי לא מנעתי עצמי מללמוד בכל שבוע פירוש של רש"י של כל הפרשה כמו חובת שמו"ת, וכמו שפסק מרן בשלחנו הטהור הלכות שבת [סי' רפ"ה] דירא שמיים יקרא תרגום ופירוש רש"י עי"ש[5].
וכמעט שעברתי, אנה ה' לידי, לכתוב במוצאי שבת פסקי פסקי, זעיר שם זעיר שם, כי עול הלימודים אחרים לא נתנוני לעיין היטב בפלפולא חריפתא כאוות נפשי. ובכן, אל יחשדני שומע, והייתי בעיניו כמתעתע, אם יראה איש דקדמוני שרים ואין כל חדש, או שלא ראה סימן יפה בתלמודו כשגגה שיוצאה, כי לא היה לי פנאי לעשות חפש מחופס בספרן של צדיקים, ולהיות מתון ומסיק, ולפי ההזדמן והשעה כחותה על הגחלים היד כותבת העולה על רוחי, ואני אמרתי בחפזי, והדן אותי לכף זכות, ישא ברכה מאת ה', וצדקה מאלהי ישעו אכי"ר.
וראו קראתי בשם ו'ב'ח'ר'ת' בחיים בו תרמוז ר"ת: ו'הוא ב'יאור ר'ש"י ח'ומשי ת'ורה, תפסיה חיים כלישנא דקרא בסדר נצבים "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך, לאהבה את ה' אלהיך, לשמוע בקולו, ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך, לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם".
ורבינו בפירושו כתב וז"ל: ובחרת בחיים, אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו, בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על חלק היפה ואומר לו, את זה ברור לך. וע"ז נאמר [תהלים טז] "ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי", הנחתי ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך עכ"ל.
ועל דרך זה, יגמור נא מה שאמר דוד המלך ע"ה אח"ז [במזמור ט"ז] "חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי, אברך את ה' אשר יעצני וכו', תודיעני אורח חיים", והוא, בהקדם מ"ש מוה"ר כנסת הגדולה [בחו"מ סי' רפ"ב הגה"ט אות ט' ואות י'] וז"ל "אמר המאסף, יראה לי שלא אמרו אין רוח חכמים נוחה הימנו, אלא דוקא בכותב נכסיו לאחרים והניח לבניו, אבל הנותן נכסיו לאחד מבניו, כגון שריבה לאחד ומיעט לאחר, אע"ג דאמר שמואל לרב שילא [ב"ב קלג:] "לא תיהוי באעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא", אינו בכלל אין רוח חכמים נוחה הימנו וכו'. ועוד אני אומר, דהא ד"לא תיהוי באעבורי אחסנא", היינו דוקא בלשון ירושה, אבל בלשון מתנה אין שום קפידא, וכן ראיתי נוהגים" עכ"ד.
וממנו ניקח, דלברר חלק היפה לאחד, היינו לפי הערך, דריבה לאחד ומיעט לאחר וכל כהאי גוונא, אין קפידא. ועיין בספר שארית יעקב [סדר ויקרא לענין הקרבנות], ובספר חלקם בחיים [דרוש ל"ה], ומראה הגדול [ר' רפאל אשכנזי חלק א' דרוש ב' לשבת הגדול] יע"ש.
ואשכחן, דבג' מתנות שנתן הקב"ה לישראל, תורה, ארץ ישראל, ועוה"ב, בכל הני תלתא יש עליהם שם מתנה ושם נחלה, כמבואר בכתובים ומדרשי חז"ל ואין צורך לפרטם.
והשתא זה שאמר "חבלים נפלו לי בנעימים", דהיינו חלק יפה דנפל לי בגורלי, והוא מתנה אלהית, דבדרך מתנה מותר בלאו הכי, ובאופן זה החידוש "אף נחלת", כלומר, לא מבעיא דרך מתנה, אלא אף בדרך נחלה דהיינו ירושה, עכ"ז "שפרה עלי", שפיר דמי כל כהאי גוונא דהוא לברר חלק יפה, ולא תאמר אין רוח חכמים נוחה הימנו.
"אברך את ה' אשר יעצני" לכתוב בתורה "ובחרת בחיים", והיינו כדמפרש ואזיל, "תודיעני אורח חיים" כמש"כ בתורה ובחרת בחיים. ורבינו בפירוש לתהלים במזמור מ"ט כתב "אדם ביקר ולא יבין, דרך בחיים נתנה לפניו, שאם ילך בה הרי הוא נכבד, ואינו מבין את הטוב עכ"ל. ועיין בסה"ק תנופה חיים מה שפירשתי בהאי קרא בכמה אופנים.
ומה טוב לפי"ז תפלת ר' נחוניא בן הקנה ביציאתו מבית המדרש לומר "ששמת חלקי מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקי" וכו', [כדאיתא בברכות דף כח: יע"ש]. ולכאורה קשה, דהאדם בעל בחירה והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ומה זו שנותן הודאה על חלקו.
אכן לפי האמור, הנה נכון מדעיקרא מילתא קדים אמרה האל ברחמיו לתת עצה לאדם, אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו, ברור לך חלק יפה בנחלתי. ועיין לרבינו במזמור קכ"ז יע"ש.
ונמצא, דמאת ה' היתה להורות לנו את הדרך אשר נלך בה, וראוי לתת שבח והודאה לשמו הגדול הוא אלהים חיים. מאתי המחבר והוא הצעיר
חיים פאלאג'י
ס"ט.
[1] כתב הגאון ריח"ס שליט"א [ויחי יעקב ח"א עמ' לא], הנה מצאתי בס"ד שכבר כתב כן רבינו השל"ה הקדוש במסכת שבועות [דף צ ע"א] עי"ש.
[2] שם לא נמצא, והוא בשם הגדולים [ח"א אות ש' סי' ל"ה] וז"ל: והיה אומר ר"ת נכדו, מה שפירש אדוני זקני הש"ס אף אני אעשה זאת, אבל פירוש המקרא, לית בחילי כי לא אוכל עשוהו.
[3] אולי צ"ל: והייתי.
[4] אולי: ממגמר בעתיקא, כלומר, מלימוד פעם נוספת. [ע"פ גמ' יומא כח. מגמר בעתיקתא קשיא מחדתא].
[5] וכן העיד עליו בנו הגר"א פאלאג"י ז"ל בספר צוואה מחיים [דף כ"ו ע"א אות ס"ח] ומעולם לא עבר עליו בכל שבוע מבלי פירוש רש"י בכל הפרשה וכאשר פסק בשלחן ערוך הנ"ל, ופירוש רש"י על התורה היה לו כל הפרשיות על פה ככתבו וכלשונו ע"ש [הגריח"ס שליט"א שם עמ' ל'].
וז"ל רבינו זיע"א בספרו כף החיים [סי' כ"ז אות ז']: והנה בשו"ע סי' רפ"ה כתב דיר"ש יקרא תרגום וגם פי' רש"י כיע"ש, ואנכי לא ידעתי מי פטרם לכמה מתופסי התורה דהם לא יצאו מכלל יראי שמים, ואמאי אין נזהרין ללמוד גם פי' רש"י בין ער"ש וליל שבת ויומו, ואפילו שלא יגמרו יכולין להשלים באמצע שבוע. וכיון שהוא דינא דש"ע, ראוי להם לקיים הדבר, ובמקום שילמדו בענין אחר ילמדו כל הפרשה מפירוש רש"י, ומי שחשקו לחדש חי' תורה יראה כמה תועלת נמשך בהגיע לפרק הקורא בפרש"י מידי שבוע בשבוע. וישים אל לבו דרש"י התענה תרי"ג תעניות כדי לפרש פירוש זה, ויש בו רזין עילאין וסודות עמוקים כמ"ש בככר לאדן [דף ר"ח ע"א] יע"ש, ובודאי זכות בעי להיות לומד בפירושיו הקדושים והטהורים, עכ"ל רבינו שם.
ועיין בספר סגלות ישראל [מערכת ר' בסופו] וז"ל: כתוב בספר דברי יצחק [אות ג'] ששמע בשם הרב הגאון הקדוש רב שר שלום ז"ל מבלז, שמי שלומד וגומר בכל שבוע ושבוע פרוש רש"י ז"ל על התורה, אזי מובטח שבעלמא דקשוט יהיה עכ"פ במתיבתא דרש"י ז"ל, הגם שיש מתיבתות יותר גבוהות עליונים, אבל עכ"פ לא יהיה נדחה ממתיבתא דרש"י ז"ל, ע"כ דבריו הקדושים זי"ע.