התורה והמצוה על במדבר יח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר יח ט:

כא. זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש , הלשון בזה תמיד לומר מאשי כמו חלקם וכו' מאשי ה', וגם שכלל מ"ש מן האש מיותר, כמו שהקשו התוס' בזבחים, (דף מ"ד ע"ב) ובמנחות (דף עג) דלא לכתוב מן האש, ולא נצטרך רבוי על לוג שמן של מצורע. ופי' בספרי שמרמז על עור העולה שכולה נתונה על האש, כמ”ש ( צו ו ) עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה.

ומ”ש לכל קרבנם מרבה שתי לחם, אע"ג דקרוי מנחה כמ”ש התוס' במנחות (דף נ"ט ד"ה היא) דכתיב מן האש ואין מגופם לאשים. ורש"י פי' לכל קרבנם זבחי שלמי צבור והם יש מהם לאישים רק שאינו נכלל בנאמרים כאן, שפרט רק מנחה וחטאת ואשם ונכלל בשם קרבן, ובמ”ש מנחתם היינו מנחת חובה ונדבה. וממלת כל מרבה בגמ' (זבחים מד מנחות עג) מנחת העומר ומנחת קנאות, וחטאתם כולל חטאת יחיד וחטאת צבור. ומלת כל מרבה חטאת העוף כמ"ש בגמ', ואשמם כולל אשם ודאי ותלוי, ומלת כל מרבה אשם נזיר כאשם מצורע. כמ”ש בגמ' שם דס”ד שבא להכשיר. ומ"ש אשר ישיבו לי מדבר באשם גזלות שנמצא גזל הגר שע"ז שייך לשון השבה כמ"ש האשם המושב לה ' לכהן. ומ"ש קדש קדשים מרבה לוג שמן של מצורע ובגמ' מרבה לה מכל קרבנם. ואף שברוב דברים אלה מבואר בקרא שנאכלים לכהן, כבר פי' בז”ר שנשנה בכאן לכרות ברית מלח על כל אלה.

<< · התורה והמצוה על במדבר · יח · ט · >>



קיצור דרך: mlbim-bm-18-09