השתפכות הנפש/צ
כָּל מַה שֶּׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהַדִּינִים שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְהַרְבּוֹת וּלְהַפְצִיר בִּתְפִלָּה וְעֶתֶר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל תֹּקֶף הַדִּינִים. וְעַל כֵּן עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהוּא שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ נֶאֱמַר אֵצֶל יִצְחָק בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" מֵחֲמַת שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַדִּין וּבוֹ נֶאֱמַר: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה'", וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה דַּיְקָא שֶׁהוּא כְּנֶגֶד יִצְחָק (שָׁם):