השתפכות הנפש/פט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים חֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת וּבִטּוּל גָּמוּר אֶל אוֹר הָאֵין־סוֹף עַד שֶׁבָּא לְדִבּוּרִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּפוֹתֵחַ פִּיו לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו. וְזֶה בְּחִינַת: "לָאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן". וְהָעִקָּר הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, הַיְנוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג וּלְקַיֵּם אֶת הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ מַה שֶּׁלֹּא זָכָה לְהַשִּׂיג וּלְקַיֵּם עֲדַיִן. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ לְהַשִּׂיג וּלְקַיֵּם גַּם בְּחִינַת זוֹ זֶה בְּחִינַת שֶׁעוֹשֶׂה מִתְּפִלָּה תּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה מִתְּפִלָּה (שֶׁהוּא דְּבֵקוּת לְאֵין סוֹף שֶׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת נִסְתָּר שֶׁגַּם בּוֹ אֵין לוֹ תְּפִיסָה עֲדַיִן) תּוֹרָה (הַיְנוּ נִגְלֶה) וְאָז צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיַּשִּׂיג עוֹד מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה מִזּוֹ הֵן בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה וְהָעִקָּר בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְכֵן מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד אֵין סוֹף. כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מִתַּכְלִית תַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה עַד תַּכְלִית מַעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה עַד אֵין־סוֹף (שָׁם, הִלְכוֹת מַתָּנָה, הֲלָכָה ה'):