השתפכות הנפש/נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ בְּכָל עֵת, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם, בְּבֵיתוֹ וְצָרִיךְ רְפוּאָה וְכוּ', עַל כֻּלָּם יִהְיֶה עִקַּר עֲצָתוֹ רַק לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא טוֹב לַכֹּל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב טוֹב ה' לַכֹּל, הַיְנוּ לְכָל הַדְּבָרִים הֵן לִרְפוּאָה הֵן לְפַרְנָסָה הֵן לְכָל הַדְּבָרִים, כְּשֶׁמַּאֲמִין כָּךְ, בְּוַדַּאי יִהְיֶה עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּתַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְלֹא יִרְדֹּף אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת, כִּי רֻבָּם אֵינָם מוֹעִילִים כְּלוּם. וּמְעַט דִּמְעַט הַמּוֹעִילִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמָצְאָם. אֲבָל לִקְרֹא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זֶה טוֹב וּמוֹעִיל לְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה יָכוֹל לִמְצֹא תָּמִיד כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בַּנִּמְצָא תָּמִיד (שָׁם, סִימָן י"ד).