השתפכות הנפש/מט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי הוּא הַתְּפִלָּה וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִכְבֹּשׁ הֵן מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע הֵן שְׁאָר מִלְחָמוֹת עִם הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים הַכֹּל עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וּמִשָּׁם כָּל חִיּוּתוֹ. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כִּי זֶה עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן ב). וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" מִמּוֹרֵנוּ הַקָּדוֹשׁ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, מִכְתָּב קי"ז שֶׁכָּתַב שָׁם, אֲשֶׁר כָּל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּינוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁמַּזְכִּיר אֵצֶל כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ מְיֻחָד לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק אֶת לֵב הַיִּשְׂרְאֵלִי לַעֲסֹק בָּזֶה. וּמִי שֶׁמֵּשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁכָּל כְּלֵי זַיִן שֶׁלּוֹ הוּא הַתְּפִלָּה וְכוּ' מִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ לַעֲסֹק בָּזֶה. כִּי יַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ אִם אֵין לִי כֹּחַ לִלְחֹם כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, אֲבָל הֲלֹא אֲנִי כְּמוֹ אִישׁ חַיִל פָּשׁוּט שֶׁגַּם הוּא לוֹקֵחַ כְּלֵי זַיִן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וּמֻכְרָח לִלְמֹד תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְכוּ' בְּכָל יוֹם וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים הַמְלַמְּדִים אוֹתוֹ וְכוּ' וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה וַחֲזָקָה מְאֹד וְאֵין לִי שׁוּם כְּלֵי זַיִן וְכוּ' כִּי אִם מְעַט דִּבּוּר פִּי. וְגַם זֶה בִּישׁוּעַת הַשֵּׁם וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים וְכוּ' עַיֵּן שָׁם). וְאִם הָאָדָם מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם, אַל יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו כְּלָל, רַק יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל כָּל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה וְשִׂיחָה וְאֵין שׁוּם דִּבּוּר נֶאֱבָד חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹשֶׂה רֹשֶׁם לְמַעְלָה מְעַט וּמְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם. אַךְ עֲדַיִן לֹא נִגְמָר בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְנֹס בּוֹ. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים אִם לֹא יִהְיֶה טִפֵּשׁ וְלֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אָז עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִפְנֶה אֵלָיו וְיָאִיר לוֹ פָּנָיו וּיְמַלֵא חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וִיקָרְבֵהוּ בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה גְּדוֹלָה: וַאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם זוֹכֶה לִפְעָמִים לְאֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְקָרְבוּת קְצָת, אַל יַחֲשֹׁב שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּי כָּל הַמַעֲשִׂים טוֹבִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתִינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה טֶרֶם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּיִת וְכוּ'. וְלוּלֵא חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּבָר הָיָה נִטְבָּע חַס וְשָׁלוֹם, בַּמֶּה שֶּׁהָיָה נִטְבָּע רַחֲמָנָא לִצְלָן (וְעַיֵּן לְקַמָּן אוֹת צ"א).