השתפכות הנפש/לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



אָמַר: בְּ"הוֹדוּ" שֶׁאוֹמְרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם מִנְחָה יְכוֹלִין לְשַׁבֵּר לִבּוֹ מְאֹד וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ שָׁם. כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וּמֵעִנְיַן צְעָקָה עַל כָּל דָּבָר (שָׁם, סִימָן ע"ר).