לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
דף אקראי
תרומה לוויקיטקסט
קהילה
שער הקהילה
עזרה
מזנון
ארגז חול
בקשות מבעלי הרשאות
חיפוש
חיפוש
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
תוכן עניינים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
התחלה
1
פרק ג
שינוי מצב התת־פרק פרק ג
1.1
הלכה ה
1.2
הלכה ו
1.3
הלכה ז
2
פרק ד
שינוי מצב התת־פרק פרק ד
2.1
הלכה ט
מצב תוכן העניינים
השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות מגילה וחנוכה
הוספת שפות
הוספת קישורים
דף
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
קישור קבוע
מידע על הדף
ציטוט הדף הזה
קבלת כתובת מקוצרת
הורדת קוד QR
הדפסה/יצוא
גרסה להדפסה
הורדת EPUB
הורדת MOBI
הורדת PDF
תסדירים אחרים
הורדה
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<
השגות הראב"ד על הרמב"ם
לא בדוק
פרק ג
[
עריכה
]
הלכה ה
[
עריכה
]
ולמה מברכין על יו"ט שני והם לא תקנוהו אלא מפני הפסק כדי שלא יזלזלו בו
- אמר אברהם: זה הטעם לאביי (
שבת כג.
), אבל רבא חלק עליו ואמר שאין הטעם לדמאי אלא מפני שרוב עם הארץ מעשרין הם- אבל ספק אחר, אפילו דרבנן, מברכין.
הלכה ו
[
עריכה
]
אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין
- אמר אברהם: ויש בהן עשה מדברי קבלה "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג"
(
ישעיה ל, כט
)
.
הלכה ז
[
עריכה
]
ומנהג זה בציבור לפיכך קוראין בדילוג ואין מברכין עליו
- אמר אברהם: זה אינו כלום, וכבר כתבנו עליו
במקום אחר
.
ומה שאמר ויחיד שתחיל לקרוא בדלוג וכו'
- לא אמר כלום, אלא יקרא כמו שירצה וחותם כחתימת הציבור.
פרק ד
[
עריכה
]
הלכה ט
[
עריכה
]
מותר להדליק מנר חנוכה לנר חנוכה אחר
- אמר אברהם: ועל ידי קינסא.
קטגוריה
:
השגות הראב"ד על הרמב"ם
החלפת מצב רוחב תוכן מוגבל