הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף
מראה
הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף מתוך
הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף
י״פ תשע״ה, 7092; תשפ״א, 1436.
הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף
שנערך ונחתם בירושלים ביום ד׳ בתמוז התשע״ה (21 ביוני 2015)
בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצגת על ידי נחמיה קינד, סגן בכיר לחשבת הכללית, אלי ביתן, חשב מטה החשב הכללי, ויאיר פינס, סגן הממונה על התקציבים, מטעם משרד האוצר;
מצד אחד
מצד אחד
לבין: המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), המיוצג על ידי פרופ׳ שלמה מור יוסף, המנהל הכללי של המוסד, אילנה שרייבמן, המשנה למנהל הכללי של המוסד, וגדעון אליאס, חשב המוסד לביטוח לאומי;
מצד שני
מצד שני
הואיל והממשלה והמוסד מכירים בצורכיהם הייחודיים של האוכלוסיות המיוחדות במדינת ישראל והם מבקשים לסייע לאוכלוסיות אלה;
והואיל והממשלה והמוסד מכירים בצורכיהם הנוספים ובסיכון הייחודי לנכים מונשמים כמשמעותם בהסכם זה;
והואיל וברצון הממשלה לסייע לזכאים לקצבה לשירותים מיוחדים כמשמעותה בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), ולגמלה בשל ילד נכה כמשמעותה בסעיף 222 לחוק, הנזקקים למכונת הנשמה באופן רצוף וקבוע, והכול בתנאים המפורטים בהסכם זה;
והואיל והמוסד מוכן לבצע את תשלום התוספת לפי הסכם זה, לאחר שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק.
לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
בהסכם זה –
”גמלת שירותים מיוחדים לעולה“ – כמשמעותה בהסכם בדבר גמלאות לעולים;
”הסכם בדבר גמלאות לעולים“ – הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת;
”ילד נכה“ – כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות ילד נכה;
”נכה מונשם“ – נכה או ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף בכל שעות היום והלילה, לצורך החלפת הפעולה הטבעית של הנשימה;
”נכה“ – מי שמקבל קצבה מיוחדת או ”גמלת שירותים מיוחדים לעולה“;
”קצבה מיוחדת“ – כמשמעותה בתקנה 1 לתקנות;
”קצבת יחיד מלאה“ – כמשמעותה בסעיף 200(ב) לחוק;
”תקנות ילד נכה“ – תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010.
[תיקון: תשפ״א]
(א)
נכה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי הוראות תקנה 3(ג) לתקנות או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה בשיעור הנקוב בתקנה 3(ג) האמורה, ופקיד תביעות או ועדת עררים לשירותים מיוחדים, לפי העניין, קבעו כי הוא ”נכה מונשם“, יהיה זכאי לתוספת בשיעור 379.63% מקצבת יחיד מלאה.
(ב)
הורה מבוטח הזכאי לגמלה מיוחדת לפי הוראות תקנה 2(4) לתקנות ילד נכה, ופקיד תביעות או ועדת עררים לילד נכה, לפי העניין, קבעו כי ילדו הנכה הוא ”נכה מונשם“, יהיה זכאי לתוספת בשיעור 379.63% מקצבת יחיד מלאה.
(א)
תשלומים לפי הסכם זה ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.
(ב)
בכל חודש, החל בחודש שלאחר חודש תחילתו של ההסכם, יגיש המוסד לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה שלפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל בחודש שקדם לו.
(ג)
בתוך 30 ימים מיום שיגיש המוסד חשבון מפורט כאמור, תשלם הממשלה למוסד, באמצעות משרד האוצר, את סכום התשלום בפועל בהתאם לחשבון המוסד; לא שולם למוסד התשלום בתוך 30 ימים כאמור ייווספו לתשלום הפרשי הצמדה וריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה מהמועד המיועד לתשלום עד יום התשלום בפועל.
(ד)
הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תחזיר למוסד כל הוצאה לפי הסכם זה לרבות החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל (להלן – ההוצאות המינהליות) וזאת לפי חשבון מפורט שיגיש המוסד לממשלה של ההוצאות בפועל.
(א)
הסכם זה יעמוד בתוקפו מיום י״ב בניסן התשע״ה (1 באפריל 2015) (להלן – יום התחילה) עד יום ו׳ בניסן התש״פ (31 במרס 2020), והוא יחול על נכה שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 3(א) וכן על הורה מבוטח שלעניין ילדו הנכה מתקיימים התנאים האמורים בסעיף 3(ב), בתקופת תוקפו של ההסכם.
(ב)
לא הודיע צד אחד להסכם למשנהו, חודש ימים לפחות לפני תום תוקפו של ההסכם, כי תוקפו של ההסכם לא יתחדש, יימשך תוקפו של ההסכם לתקופה נוספת של שנה אחת בכל פעם.
(ג)
תשלומים ראשונים לפי הסכם זה ישולמו באחד בחודש שלאחר פרסומו, בעד התקופה שמיום התחילה עד מועד התשלום (להלן – תקופת המעבר).
(ד)
המוסד יפחית מהתשלום לנכה מונשם סכומים ששילם לו, או בעדו, על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים בעד תקופת המעבר.
(ה)
משרד האוצר או מי מטעמו רשאי לבצע בכל עת ביקורת על ביצוע ויישום הוראות הסכם זה וידווח על כך לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
ולראיה באו הצדדים על החתום
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.