הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה
הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה מתוך
הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה
נערך ונחתם בירושלים ביום י״א בתשרי התשנ״ב (19 בספטמבר 1991)
י״פ תשנ״ב, 299; תשנ״ד, 1383, 3214; תשנ״ז, 2563; תשנ״ח, 3734; תשס״א, 2225.
בין
ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), באמצעות משרד האוצר המיוצג על ידי שלום זינגר, המנהל הכללי של המשרד, ואלי יונס, החשב הכללי – מצד אחד
לבין
המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), המיוצג על ידי מרדכי צפורי, המנהל הכללי של המוסד, וישראל ערד, סגן המנהל הכללי (גמלאות) – מצד שני
[תיקון: תשנ״ז]
הואיל וברצון הממשלה ליתן קיצבאות בעד ילדים עולים כהגדרתם בסעיף 2 להסכם זה, שלא מתקיים לגביהם התנאי האמור בפסקה (1) להגדרת ”ילד“ בסעיף 65(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), בתנאים המפורטים בהסכם זה;
והואיל והממשלה מעונינת לשלם את הקיצבאות בעד ילדים עולים באמצעות המוסד, לפי התנאים המפורטים בהסכם זה;
[תיקון: תשנ״ז]
והואיל והמוסד הסכים לבצע את תשלום הקיצבאות בעד ילדים עולים, בתנאים המפורטים בהסכם זה וזאת לאחר שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק.
לפיכך מוסכם בין הצדדים כדלקמן:
המבוא חלק מההסכם
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
הגדרת ילד עולה [תיקון: תשנ״ז]
בהסכם זה –
”ילד עולה“ – ילד שטרם מלאו לו 18 שנים והוא אחד מאלה:
(1)
עולה שבידו אשרת עולה או שיש לו מעמד של עולה והכל לפי חוק השבות, התש״י–1950;
(2)
מי שמתקיימים בו כל אלה –
(א)
הוא יושב בישראל 12 חודשים רצופים לפחות בתכוף ליום הגשת התביעה לקיצבה לפי הסכם זה;
(ב)
הוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות;
(ג)
הוא הגיע לישראל מאזור שארע בו אסון המוני ובמקום מוצאו היה נתון לסכנה ממשית;
(ד)
הוא איננו מוחזק על חשבון גוף ציבורי כמשמעותו בסעיף 307 לחוק.
קיצבה בעד ילד עולה [תיקון: תשנ״ז]
(א)
בעד ילד עולה, שאין ולא היה לו הורה מבוטח כמשמעותו בסעיף 65(א) לחוק, תשולם קיצבה חודשית לפי הסכם זה, בסכום השווה לערך נקודת קיצבה כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה, לפי הכללים שנקבעו בפרק ד׳ לחוק לענין תשלום קיצבת ילדים בעד ילד שהורהו מבוטח;
קיצבה לפי הסכם זה תשולם כל עוד אין משתלמת בעד הילד העולה קיצבת ילדים לפי החוק.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תשולם קיצבה בעד תקופה העולה על שנים עשר חודשים שקדמו בתכוף ליום הגשת התביעה לקיצבה, בעד ילד שנתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרת ”ילד עולה“.
מקבל הקיצבה [תיקון: תשנ״ז]
קיצבה לפי הסכם זה תשולם לידי אפוטרופסו של הילד העולה או לידי מי שמונה כמקבל הקיצבה לפי הכללים שנקבעו בסעיף 304 לחוק, בשינויים המחוייבים;
להסרת ספק מובהר בזאת כי הילד העולה לא יובא במנין ילדיו של מקבל הקיצבה לענין תשלום קיצבת ילדים לפי החוק.
מימון
הקיצבאות לפי הסכם זה ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות הביטוח הלאומי.
החזר הוצאות [תיקון: תשנ״ז]
(א)
לפי דרישת המוסד, בכתב, יעביר אוצר המדינה לחשבון המוסד בבנק הדואר, בכל חודש את הסכומים הדרושים לתשלום הקיצבאות לילדים עולים באותו חודש (להלן – ההחזר החודשי);
ההחזר החודשי יועבר למוסד במועדים בהם מעביר משרד האוצר את הכספים לפי סעיף 32(א)(2) לחוק.
(ב)
העביר משרד האוצר למוסד את הסכומים המגיעים לו לפי האמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולמו בפועל הקיצבאות לאותו חודש, ובנק הדואר חייב את המוסד בריבית או בהפרשי הצמדה או בשניהם כתוצאה מתשלום הקיצבה לפי הסכם זה, ישפה אוצר המדינה את המוסד בסכומים שבהם חוייב המוסד על ידי בנק הדואר, ואם המוסד שילם את הקיצבאות שלפי הסכם זה מכספי דמי ביטוח, ישפה האוצר את המוסד בריבית ובהפרשי הצמדה על פי התנאים שנקבעו בהסכם ההשקעות שבין המוסד לבין האוצר, כפי שיהיו בתוקף במועד ששילם המוסד את הקיצבאות כאמור.
(ג)
אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שייגרמו למוסד בביצוע הסכם זה, אם ייגרמו, על פי חשבונות מפורטים שימציא המוסד.
תחילה ותחולה
תחילתו של הסכם זה ביום כ״א באב התשנ״א (1 באוגוסט 1991) והוא יחול גם על מי שעלה לישראל בתקופה שלפני יום התחילה ולא משתלמת בעדו קיצבת ילדים לפי החוק, ובלבד שלא תשולם קיצבה לפי הסכם זה בעד תקופה שקדמה ליום התחילה.
[תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״א]
(בוטל).
ולראיה באו הצדדים על החתום
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.