לדלג לתוכן

הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/זמירות לליל שבת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
זְמִירוֹת לְלֵיל שַׁבָּת



"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"


זְמִירוֹת לְלֵיל שַׁבָּת

שרים בשולחן שבת:
כׇּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ, כׇּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלוֹ, שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פׇעֳלוֹ, אִישׁ עַל מַחֲנֵֽהוּ וְאִישׁ עַל דִגְלוֹ.

אוֹהֲבֵי יְיָ הַמְחַכִּים לְבִנְיַן אֲרִיאֵל, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שִֽׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל, גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל, בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

דּוֹרְשֵׁי יְיָ זֶֽרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא, שְׂמֵחִים לְשׇׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ, זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.

זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה, חֲרוּתָה לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶֽיהָ מְשֻׁבָּצָה, טְהוֹרִים יִירָשֽׁוּהָ וִיקַדְּשֽׁוּהָ בְּמַאֲמַר כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.

יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ, כׇּל זֶֽרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדֽוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּֽלֶךְ וְדָתוֹ, לָנֽוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמֽוֹחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ.

מְשׁוֹךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶֽיךָ אֵל קַנּוֹא וְנוֹקֵם, נוֹטְרֵי יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם, שַׂמְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ תַּבְהִיקֵם, יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם.

עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר לְעוֹלָמִים, פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָֽבָה תָּמִים.[1]


מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים, יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים, שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵֽמָּה מְעִידִים, כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים.

שְׁמֵי שָׁמַֽיִם אֶֽרֶץ וְיַמִּים, כׇּל צְבָא מָרוֹם גְבוֹהִים וְרָמִים, תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים.

הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ, שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ, שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ יוֹם חֶמְדָּתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ.

בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ, קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ, נִשְׁמַת כׇּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ, אֱכֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְבָר רָצָךְ.

בְּמִשְׁנֶה לֶֽחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה, בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרֽוּחַ נְדִיבָה, יִזְכּוּ לְרׇב־טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ, בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.


יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶֽלֶךְ מַלְכַיָּא, עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא, שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָא.

יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶֽלֶךְ מַלְכַיָּא.

שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא, לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא. דִּי בְרָא כׇל נַפְשָׁא, עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא, חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא.

יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶֽלֶךְ מַלְכַיָּא.

רַבְרְבִין עוֹבְדָיךְ וְתַקִּיפִין. מָכֵךְ רָמַיָּא וְזָקֵף כְּפִיפִין, לוּ יֶחְיֵא גְבַר שְׁנִין אַלְפִין, לָא יֵעֹל גְּבוּרְתֵּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא.

יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶֽלֶךְ מַלְכַיָּא.

אֱלָהָא דִּי לֵהּ יְקָר וּרְבוּתָא, פְּרֹק יַת עָנָךְ מִפֻּם אַרְיָוָתָא, וְאַפֵּק יָת עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא, עַמָּךְ דִּי בְחַרְתְּ מִכׇּל אֻמַּיָּא.

יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶֽלֶךְ מַלְכַיָּא.

לְמִקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹֽדֶשׁ קֻדְשִׁין, אֲתַר דִּי בֵהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין, בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשֻׁפְרַיָּא.

יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶֽלֶךְ מַלְכַיָּא.


צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי, שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.

הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ, רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ, וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ, וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ, אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ.

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי, שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.

בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה, נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵֽינוּ, עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה, שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ, מָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ, וֶאֱמֶת יְיָ.

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי, שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.

רַחֵם בְּחַסְדֶּֽךָ, עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, בֶּן־דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ, מְשִֽׁיחַ יְיָ.

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי, שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.

יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ, וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ, יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא, כְּבִרְכַּת יְיָ.

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי, שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.

הערות

[עריכה]
  1. ^ בסידורו הביא בירנבוים בהערה את הבית האחרון של השיר, כפי שהוא נמצא במחזור ויטרי: קַדְּשֵׁם בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְטַהֲרֵם כְּעֶֽצֶם הַשָּׁמַֽיִם לָטֹֽהַר, רוּחֲךָ תְּנִיחֵֽמוֹ כַּבְּהֵמָה תֵּרֵד בַּבִּקְעָה מִן הָהָר (ישעיהו סג,יד), שַׁבַּתָּם תְּשַׁכְּנֵם בְּנַחֲלַת הַסַּֽהַר, כִּנְחָלִים נִטָּֽיוּ עֲלֵי נָהָר (במדבר כד,ו).