הלכות תנאים - מלאכה בערבי פסחים
מלאכה בערבי פסחים
[עריכה]משנה
[עריכה]מסכת פסחים
[עריכה]משנה א
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות — עושין
מקום שנהגו שלא לעשות — אינן עושין.
ההולך ממקום שעושין למקום שאינן עושין
או ממקום שאינן עושין למקום שעושין
נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם.
ואל ישנה אדם מפני המחלוקת.
משנה ה
וחכמים אומרים, ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עיקר.
הלילה- בית שמאי אוסרין. ובית הלל מתירין, עד הנץ החמה.
משנה ו
רבי מאיר אומר, כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר, גומרה בארבעה עשר.
אבל לא יתחיל בה בתחילה בארבעה עשר, אף על פי שיכול לגומרה.
וחכמים אומרים, שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן: החייטים והספּרים והכובסין.
רבי יוסי בר יהודה אומר, אף הרצענים.
מסכת מועד קטן
[עריכה]פרק א
במועד....ההדיוט תופר כדרכו, והאֻמן מכליב.
פרק ג
ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים, ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, והמנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר, והנזיר, והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו.
ואלו מכבסין במועד: הבא ממדינת הים, ומבית השביה, והיוצא מבית האסורים, והמנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר,
מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג, (הזבין והזבות והנדות והיולדות), וכל העולין מטמאה לטהרה, הרי אלו מותרין.
ושאר כל אדם אסורין.
תוספתא
[עריכה]וחכמים אומרין: אף במקום שאמרו "אין עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות", שלש אומניות עושין: החייטין והספּרין והכובסין.
- החייטין – שכּן הדיוט תופר כדרכו במועד.
- הספּרין והכובסין – שכן נזיר ומצורע ומי שעלתה לו מכה בראשו מספּרין במועד.
- הכובסין – שכּן הבאין מחוף הים וממדינת הים מכבּסין.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר:
- אף הרצענין – שכּן עולי רגלים מתקנין מנעליהם וסנדליהם במועד.
משולב
[עריכה]מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות — עושין
מקום שנהגו שלא לעשות — אינן עושין.
- וחכמים אומרין: אף במקום שאמרו "אין עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות", שלש אומניות עושין: החייטין והספּרין והכובסין.
- החייטין– שכן הדיוט תופר כדרכו במועד.
- הספּרין והכובסין– שכן נזיר ומצורע ומי שעלתה לו מכה בראשו מספּרין במועד.
- הכובסין– שכּן הבּאין מחוף הים וממדינת הים מכבּסין.
- רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף הרצענין, שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהם וסנדליהם במועד.
ההולך ממקום שעושין למקום שאינן עושין
או ממקום שאינן עושין למקום שעושין
נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם
וחומרי מקום שהלך לשם
ואל ישנה אדם, מפני המחלוקת.
מקורות
[עריכה]- משנה פסחים ד א
- תוספתא פסחים ג , יח