החוק המסחרי העותומני
החוק המסחרי העותומני מתוך
החוק המסחרי העותומני
2001248
(צריך להשלים).
רק סעיפי החוק שעדיין בתוקף מוצגים.
תוכן עניינים
פרק ראשון: על סוחרים
כל האנשים, העוסקים במסחר ומתקשרים בהסכמים בכתב המתייחסים לעסקאות מסחריות, מכונים ”סוחרים“.
פרק שני: על הפנקסים שחייבים סוחרים לנהלם
כל סוחר ינהל יומן לשם רישום בכל יום ובפרוטרוט את חובותיו ונכסיו, את כל עסקאותיו המסחריות, את השטרות שקנה או שמשכם או קיבלם בעצמו, או העבירם או הסיבם בחתימת ידו, ובדרך כלל את כל עסקאותיו העסקיות; והוא חייב לרשום בפנקס זה בכל חודש וחודש גם את סך הכל של הוצאותיו הביתיות.
הוא ינהל, כמו־כן, פנקס לצורך רישום מכתבים כל שהם ששלח לשותפיו או סוכניו, ויתייק וישמור בכל חודש וחודש מכתבים כל שהם שקיבל מהם.
נוסף על הפנקסים הנזכרים בסעיף 3, ינהל כל סוחר פנקס־מצאי בו ירשום מדי שנה, ברשימות נפרדות, את מטלטליו, חובותיו ונכסיו.
שני הפנקסים הנ״ל לא יכילו מקומות ריקים כל שהם מתוך השמטת מלה, או מחיקה כל שהיא, או כל כתובות שהוכנסו בין השיטין, או הערת שוליים או הוספה מכל מין שהוא.
עם תום כל שנה יסומן היומן, בנוכחות הסוחר שהגישו, ע״י פקיד שימונה לצורך זה ע״י בית המשפט המסחרי (אין בישראל בית משפט מסחרי; אבל יש בישראל מחלקה כלכלית בבתי משפט מחוזיים מסוימים); ובלבד שלא יהיה אותו פקיד רשאי, בתואנה כל שהיא, לקרוא אף מלה אחת ביומן זה; ובטרם ייכתב דבר מה בפנקסים הנזכרים לעיל יסומנו דפיהם ע״י פקיד שימונה לצורך זה ע״י בית המשפט המסחרי (אין בישראל בית משפט מסחרי; אבל יש בישראל מחלקה כלכלית בבתי משפט מחוזיים מסוימים), והוא ירשום בסופו של כל פנקס את מספר הדפים הכלולים בו ויחתום על רשומה זו.
מקום שסוחרים, בניהול הפנקסים שחייבים הם לנהלם, לא התחשבו בהוראות הפורמליות הנדרשות לעיל וניהלו את פנקסיהם באופן בלתי מתאים ובלתי חוקי, לא יקובלו פנקסים כאלה כראיה.
אין לדרוש את הצגתם של פנקסי סוחר במהלך שמיעת משפט או הליכים אחרים; ואולם במקרה פירוק שותפות, חלוקת עזבונו של נפטר, או פשיטת רגל, רשאי בית המשפט המסחרי לצוות כי יוצגו.
פנקסי הסוחרים שנוהלו בצורה הדרושה מותר לקבלם כראיה בסכסוכים בין סוחרים לבין עצמם.
בית המשפט המסחרי (אין בישראל בית משפט מסחרי; אבל יש בישראל מחלקה כלכלית בבתי משפט מחוזיים מסוימים) רשאי, מיוזמתו הוא, בהליך משפטי לצוות כי יוצגו פנקסי סוחר לשם בדיקת הרשימות שבהם במידה שהן מתייחסות לענין השנוי במחלוקת ולהבהרתו.
פרק רביעי: על עמילים
המונח ”עמיל“ פירושו סוחר העוסק בעסקים מסחריים, בשמו או בשם מסחרי, לחשבון של מרשה.
כל עמיל שהקדים כסף על טובין שנשלחו אליו ממקום אחר לשם מכירתם לחשבון של מרשה, מוסמך להיפרע, מתוך ערכם של אותם טובין, בדין קדימה כלפי אחרים, כל כסף שהקדים כך, יחד עם הריבית וההוצאות שהוציא.
ואולם עליו להוכיח כי הטובין הופקדו במחסניו או במחסני בית המכס המקומי, וכי בידו החזקה או הפיקוח עליהם כנאמן, או, אם הטובין לא הגיעו, יראה, ע״י שטר המטען, כי שוגרו אליו.
אם הטובין נמכרו לחשבון המרשה ונמסרו, רשאי העמיל להיפרע מתוך מחירם, בדין קדימה כלפי יתר הנושים של המרשה, כל כסף שהקדים כך, יחד עם הריבית וההוצאות שהוציא.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.