האמונות והדעות/מאמר ד/פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · האמונות והדעות · מאמר ד · פרק ג· >>

פרק ג[עריכה]

ואחר שבארתי איך תהיה העמידה על השערים האלה מאופני הצדק, אומר וממה שהוא נאות לצדק הבורא וחמלתו על האדם הזה, שנתן לו כח ויכולת לעשות מה שצוהו בו ולהמנע ממה שהזהירו ממנו, וזה מבואר בשכל ובכתוב. בשכל שהחכם לא צוה אדם מה שאין ביכלתו ולא מה שילאה מעשותו, ובכתוב כמו שאמר עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי (מיכה ו). ועוד אמר וקווי יי' יחליפו כח (ישעיה מ). החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח. ואמר עוד באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם (מיכה ב). וראיתי כי היכולת ראויה שתהיה קודם הפעל עד שיתן לאדם הפעל והעזיבה על התמורה, כי אם היתה שוה עם הפעל, היה כל אחד מהם סבה לאחר או לא יהיה אחד מהם סבה לאחר, ואלו היתה אחר הפעל, היה אדם יכול להשיב מה שעשה קודם, וזה הבל ואשר לפניו הבל. וכבר התבאר שתהיה יכולת האדם קודם פעלו כדי שישלם לו בה להגיע אל מצות אלהיו. ואראה לבאר כי כאשר עשות האדם את הדבר הוא פועל, כן עזיבתו אותו הוא פועל גם כן. כי לא עזב אותו כי אם לעשות הפכו, ואיננה כעזיבת הבורא יתברך לברוא הדברים אשר בארנו שאיננה פעל. כי הבורא כשעזב לברא הגשמים ומה שיש בהם, לא היה הפך לגשמים ההם, אבל האדם כיון שפעלו המקרים הוא עוזב דבר שיבחר לפעול הפכו, ואם לא יאהב ישנא, ואם לא ירצה יכעס, ולא תמצא לו מעלה ביניהם. וכן הכתוב אומר ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות אשר נעשו לפניכם (ויקרא יח). ואמר עוד אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו (תהלים קיט). וצריך שאבאר שהאדם לא יעשה דבר עד שיהיה בוחר לעשותו, כי לא יתכן לעשות מה שאין לו בחירה ולא מי שאיננו בוחר. וזה שאנחנו רואים התורה שאיננה מחייבת בעונש מי שחטא בשגגה, לא בעבור שאיננו בוחר אבל בעבור שלא ידע העלה והסבה בזה, כאמרנו בהורג נפש בשגגה שהוא מזיד בכרות העץ, ובוחר אבל שגג להשמר. ובמחלל שבת שהוא מזיד לקושש עצים, אבל שכח שהוא יום שבת.