דרך חיים (מהר"ל)/פרק ב משנה ו
פרק ב משנה ו[עריכה]
אף הוא ראה וכו'. יש לשאול וכי הדבר תולה במה שראה הגלגולת צפה על פני המים וכי אם היה רואה על הארץ לא היה אומר כך ואם כן יקשה למה הדבר תולה במים, ואם יאמר שאין הדבר תולה במים, א"כ לישנא דחוצפית המתורגמן שהיה לוחך עפר את מי הציף ח"ו חוצפית המתורגמן שהציפו אותו וכן כל הרוגי מלכות איך נאמר על דאטפת אטפוך. אבל פירוש המאמר הזה, כי מה שאמר שראה גלגולת אחת צפה על פני המים, אין הכוונה על פני המים ממש וכן מה שאמר שראה גלגולת אחת, אין ר"ל גלגולת ממש אבל שראה נשטף אחד שעקרו אותו מן שרשו עד שלא היה נשאר לו שם וזכר בעולם. וזהו שאמר שראה גלגולת אחת שצפה על פני המים, כי המים מתיחסים לשטיפה, והגלגולת הוא בראש הוא דומה באדם כמו העיקר באילן. ודבר זה בארנו פעמים הרבה כי האדם נחשב עץ השדה ושורש שלו ועיקרו הוא הראש ואין כאן מקום זה. ואמר שראה אחד נשטף מעיקרו עד שלא היה נשאר לו שם וזכר בישראל, ודבר זה אינו בצדיקים כי לא נחשבו שנשטפו לגמרי שזכרם נשאר לברכה לעד ולנצח לכך דבר זה לא נקרא שטיפה, אבל השטיפה שנשטף הכל ואין כאן עוד זכר ושם להם. ואמר על דאטפת אטפוך, שאם לא היה שוטף לא היה נשטף כי דבר זה שייך אל שטיפה כי השוטף נשטף, וזה נראה שכל שוטף הוא נשטף שהמים בפרט הם השוטפין וכל חלק השוטף בא אחריו חלק אחד מן מים ושוטפין המים הראשונים ג"כ וכן לעולם, שתראה מזה כי השוטף נשטף. וזה שאמר שראה גלגולת אחת צפה על פני המים ולא אמר שראה גלגולת בלבד, כי לא נמצא דבר זה רק במים בלבד שהם בעלי שטיפה שהם שוטפים בכח וג"כ כל חלק מהם מן השוטפין נשטף, ור"ל שראה אחד נשטף בכח מן השוטף. ועל זה גזר עליו שאם לא היה שוטף את אחר לא היה נשטף, אבל מפני שהיה שוטף את אחר והיה לו מדת המים השוטפים והם בעלי שטיפה, וכל חלק שוטף מן המים נשטף. וכן היה זה ג"כ בעל שטיפה לשטוף את אחר ולכן נשטף ג"כ, וסוף אותם השוטפין ג"כ ישטפו כמו שהוא במים, וכל זה גורם כח השטיפה שהוא מאבד ומביא את אחד אל ההעדר ולכך הוא נעדר גם כן. וזה שאמר על דאטפת אטפוך, פי' שהיה מפסיד אחד לגמרי והיה מפסיד אותו ושוטפו בכח, לכך גם כן הוא נשטף בכח כי הוא דבק בהעדר לגמרי ולכך הוא נשטף בכח והבן זה, וזהו פירוש שראה אותה צפה על פני המים ר"ל שראה נשטף לגמרי:
ויש לך לשאול אם כן הנשטף הראשון את מי שטף, שעל כרחך יש אחד ראשון שנשטף, ואם נאמר שהראשון היה לו חטא בעצמו ולכך נשטף א"כ למה גזר על דאטפת אטפוך כי באולי בשביל חטאו היה זה. ויש לומר דודאי הראשון בשביל חטאו הגיע שנשטף כי הרבה רשעים שנשטפים, ומה שגזר על זה על דאטפת אטפוך ולא אמר שהיה רשע, דבשביל כך אמר שראה גלגולת צפה על פני המים שר"ל שנשטף ונעקר לגמרי כמו שפרשנו ובודאי שטיפה כמו זאת אי אפשר לומר רק בשביל ששטף ג"כ אחר, שאף אם חטא אין נשטף בכח ונעקר לגמרי, אבל הנשטף הראשון לא היה כמו זה כי אפשר לומר שבשביל חטאו נשטף אבל לא שטיפה גמורה ומ"מ השוטף אותו נשטף לגמרי, כמו הגלגולת הזאת שצפה על פני המים שנעקר לגמרי. ואמר לשון נוכח על דאטפת אטפוך ולא אמר בשביל שהציף וכו', מפני שהלל אמר דבריו אל הגלגולת שצפה על פני המים כלומר אתה הגלגולת שאתה צפה על פני המים ששטפו אותך ולכך אמר לנוכח כי דוקא על הגלגולת הזה שראה צפה על פני המים דבר כך, ואם גלגולת מונח על הארץ לא היה אומר כך לכך דבר לנוכח ויתורץ הכל גם יתורץ שהרי כמה רוצחים מתו על מטתם, דלא איירי הכא רק בגלגולת שהיתה צפה על פני המים שעשה שטיפה בכח ועקר את אחד לגמרי ועליו אמר על דאטפת אבל בשאר רוצחים לא אמר זה, ומ"מ לא קשי' בלא זה, כי כך פירושו על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון ג"כ, ואם לא יטופון בעולם הזה כ"ש שיטופון לעולם הבא וזה בודאי שטיפה עוד יותר, ועל כל פנים יטופון, כל עונש הבא בכח נקרא שטיפה כי לשון שטיפה בא על דבר שנעשה בכח גדול וזה נקרא שטיפה. גם קושיא הראשונה הנשטף הראשון מי שטף ג"כ לא קשיא, אע"ג דודאי אפשר לתלות שנשטף בשביל החטא, יותר יש לתלות בשטיפה שנאמר בשביל דאטפת אטפוך משנתלה בחטא כי דבר זה שהוא השטיפה ראוי למי ששטף, אבל לתלות בחטא שהוא יותר רחוק אין תולין, וכדאמרינן בפ"ק דברכות (דף ה.) אם ראה אדם יסורין באין עליו יפשפש במעשיו ואם לא מצא יתלה בבטול תורה, ומ"מ בראשונה יש לתלות בעון כי היסורין יותר ראוים לבא על מי שחטא משיתלה בדבר אחר, וכן כאן היה תולה בדבר שהוא ראשון וקודם לזה בשביל דאטפת אבל הנשטף הראשון בודאי בשביל החטא היה ולא קשיא. ומהשתא יתורץ לך גם כן הא דנקט אטפוך בלשון רבים וסוף מטיפיך יטופון, שדבר מן הסתם ואין היחיד שוטף היחיד כ"כ עד שלא נמצא לו שורש ולכך אמר אטפוך. אבל יש בזה עוד מה שאמר לשון רבים, כי רמז בזה על הפירוש שאמרנו כי עיקר השוטפין שהם המים והם נקראים בלשון רבים בכל מקום ולא תמצא לשון יחיד במים, ואצל השטיפה גם כן נאמר (תהלים, לב) לשטף מים רבים והטעם כי היחיד אין מתיחס אליו השטיפה ואין לו כח שטיפה שהיא פעולה מתפשטת ושוטף הכל, ולפיכך השטיפה מתיחסת אל מים שכחם כח רבים מתפשטים ושוטפים לכל צד ודבר זה מבואר: