לדלג לתוכן

דרך החיים (הגאון מליסא)/קכח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אין אומרים תחנון מן ראש חודש סיון עד אחר אסרו חג, וביום חמישים לספירת העומר הוא חג השבועות, ומאחרין להתחיל להתפלל תפילת ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימים. ואם התפלל קודם חשיכה, על כל פנים לא יקדש על הכוס עד אחר צאת הכוכבים מטעם זה (סימן תצ"ד):

כבר נהגו כל ישראל להיות ניעורים בליל שבועות ואומרים הסדר שנדפס בתיקוני ליל שבועות. ואן ניעור כל הלילה אם מברך על טלית קטן, וכן ברכת על נטילת ידים, נתבאר לעיל על מקומן בהלכות ברכות (שם):

אם נזדמן ליל טבילה בליל שבועות, מותר לשמש מיטתו:

נוהגין לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, ויזהר ליקח מפה אחרת על השולחן לאכול עליה מאכלי חלב. וכן אם רוצה לאפות פת עם חלב וחמאה, צריך ליקח מרדה חדשה ואין מועיל מה שמהפכה לצידה האחרת: