דורות הראשונים/כרך א/פרק יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



ואמנם כי לא הסתפקו חוקרי אשכנז בגבובי דבריהם על דבר המדות לבד,‬ ‫כי אם גם מצאו מקום אצל בני בתירא להתגולל ולהתנפל ולדבר תועה על ראשי‬ ‫ישראל אלה גם בנוגע להם עצמם לתת אותם לשמצה בקמינו‪.‬‬

‫והחכם ווייס אשר חשב לתורה שלמה דברי גרעץ כי בני בתירא היו לראש‬ ‫אך בימי הורדוס יאמר מיד אחר זה שם עמוד 154 (הערה: צריך להיות 145):

"אך על אחת נשימה פה לבנו, והוא כי יפלא מאד הדבר איך הגיעו אנשים‬ ‫בלתי מצויינים בחכמה למעלה היותר גבוה באומה בבחינת עניניה הדתיים? אמנם‬ ‫נבין את המראה הזאת אם נשימה עינינו על מהלך קורות העמים מאז בתבל ארץ,‬ ‫הן מאז ומקדם כן הי׳ כי בהתהפך גלגל הממשלה כמעט תמיד אנשי בלי שם‬ ‫מתנשאים, והטובים בעם מתחבאים או יעשו מדחה מפני דוחקיהם, ‬אף כן הי׳‬ ‫בתפוש הורדוס את הממשלה בחזקת היד, הנה כל הפקידות אשר הפקיד לא היו‬ ‬‫ ‫לו הכשרון ויתרון חכמה לקו ולמשקלת, אולם האיש אשר התכנע תחת רגליו‬ ‫ואמר טוב לכל אשר יאמר הוא טוב הוא הי׳ איש חפצו לנשאהו למעלה ראש‬ ‫וכו׳ וגם זה הי׳ סבה אשר שם את בני בתירא לראשי הסנהדרין מהם קוה כי‬ ‫יהיו בידו כחומר ביד היוצר."

והנה הי׳ די לפניו את אשר גרעץ טעה לחשוב כי הורדוס הוא שהרימם‬ ‫על, ובשומו עין על מהלך קורות העמים ראה שם כי בקום מושל עריץ יקומו‬ ‫לרגלו כל בני רשף, להדוף מפניהם את כל הטובים, ולהם לבדם נתנה הארץ‪.‬‬

‫ואנחנו היינו חפצים כי יראה לנו החכם ווייס במהלך קורות העמים, אשר‬ ‫אלה השועלים מחבלים המתקרבים אל העריצים למען התנשאות לכל לראש,‬ ‫שאלה בעצמם במצאם את האיש הטוב מהם, יסוגו אחור בחפץ לבב, וישיבוהו‬ על גפי מרומים, והם ישובו להיות אנשים פרטים‪.‬‬

‫כן הדבר כי נמצא במהלך קורות העמים אשר בקום מושל מקשיב על דבר‬ ‫שקר יציצו לרגליו עריצים לפלס נתיב לחפצם, והטובים שבעם מתחבאים או יעשו‬ מדחה מפני דוחקיהם מנדיהם, אשר ירימו ראש‪.‬ ‬ ‫אבל האם ראה שם החכם ווייס גם זאת כי בעלי האגרוף ההם, ומחנפי‬ ‫מושל עריץ למצוא נתיב על ידו להדוף את הטובים שבעם ולרשת את מקומם, ‫כי הם בעצמם יניחו את מקומם וישמהו לקראת הטובים שבעם‪.‬‬

‫ועד מתי זה לא נדע להכיר את אבותינו‪ ,‬ועד מתי זה נשתדל להפיל אור‬ ‫פניהם ולטשטש את צורתם ועד מתי זה נדבר תהפוכות בדברי הימים‪.‬ ‬ ‫ואלו הי׳ שם, גם קורטב של אמת‪ ,‬אין משא פנים בדברי הימים‪ ,‬אשר‬ ‫הנם צריכים להכתב לפי מעשים שהיו וככל אשר היו‪.‬ ‬ ‫אבל הלא הדבר לגמרי להיפך כי דבר בני בתירא הוא אחת מהמעשים‬ ‫ההם, אשר בהם ישראל יתפאר ואחת ממעשי אבותינו אשר משם נוכל להשקיף‬ ‫ולראות את המעמד הגבוה אשר עמדו עליו אצילי בני ישראל, אשר לא הי׳ עינם‬ ‫ולבם כי אם אל עמם‪.‬‬

‫מארין נכריה בא הלל בגפו לארץ ישראל, ולא שם לו על פני חוצות‪,‬‬ ‫המגיד אשר הגיד להם ממנו אמר "אדם אחד יש אשר עלה מבבל והלל הבבלי שמו״‪.‬‬

‫והנה ראו בני בתירא את חכמתו בתורה, וכי מוכשר הוא לשובב נתיבותיה,‬ ‫ויפנו מקומם אל החכם המסכן הזה ויתנו לו את כסא כבודם‪.‬‬

‫האם אפשר הדבר מבלי להרים זה על נס‪ ,‬האם אפשר הדבר מבלי להכיר‬ ‫ולראות את טהרת נפשם הגדולה, האם אפשר הדבר מבלי להכיר ולהבין מזה כי‬ ‫גם מתחלה לא נכנסו לזה כי אם לטובת העם מבלי כל חפץ לנפשם, ועל כן‬ ‫בשעה אשר מצאו את טובת העם באיש אחר שמחו לקראתו וימסרו לידו את‬ דבר העם אשר אך למענם עמדו במערכה.‬ ‫ ורבינו הקדוש נכדו של הלל הי׳ אומר "כל מה דיימר לי בר נש אנא‬ ‫עביד חוץ ממה שעשו זקני בתירא לזקני דשרון גרמון ומנוניה״‪.‬‬

‫וכבר נתבאר לנו כי רק בשעת טירוף לקחו על שכמם את משא דבר ד׳‬ ‫בשעה שבטלו הסדרים, והם בחכמתם מלטו את האניה המטורפת‪ ,‬ויתנו לה מהלכים‪,‬‬ ‫ויחזקו כל בדק‪.‬‬ ‬‫ ‫ומסוף מעשיהם נוכל נם אנחנו הרחוקים להבין את רב טובם לבית ישראל‬ ‫וחכמת לבם בכח מעשיהם לעמם‪.‬ ‬ ‫כי בתוך ימי הורדוס, בשעה שהאומה היתה לעוטה בפי אריות של הורדוס‬ ‫וכל אגפיו, הצליח החפץ בידם‪ ,‬על ידי אשר מצאו האיש אשר דבר אין לו‬ ‫בירושלים, ועל ידי אשר השתדלו לתת לכל זה פנים של הוראה ויבליטו הדבר‬ ‫בחכמתם הגדולה כאלו אין כאן כי אם מעשה באהלי תורה בלתי נוגע, והנה‬ ‫קוממו פתאום את הריסות בית ישראל, מבלי אשר הרגיש הורדוס אז את כל‬ ‫כשרון המעשה הזאת, ואת ערכה הגדול, ועל כן גם לא שם לב‪.‬‬

‫לנו כהיום יחסרו בדברי ימינו כל מעשי אורג מהמעשים הגדולים, לפנינו‬ רק סופי המעשים, בשעה שהנם כבר עומדים ופועלים, ושולחים אורם‪.‬‬

‫אבל כל אשר נוסיף להביט על סוף מעשיהם, כל אשר נוסיף להתבונן‬ ‫בהמעשה הגדולה הזה אשר עלה בידם בימי הרודה באף, בימי המנפץ והמהרס, יותר נתפלא על חכמתם הנדולה לכוין את השעה ולהתהפך בתחבולות לתת‬ ‫לכל הדבר פנים של זעיר אנפין, אף שעיקר יסוד הדבר עלה בידים באופן‬ ‫היותר נעלה.

‫והחכם גרעץ עוד יתרה עשה‪ ,‬השתדלותו לבזות את הפרושים והסנהדרין‬ ‫ובני בתירא אשר חשבם לעומדים בראש הסנהדרין הגיעה עד כדי לבדות מלבו‬ ‫ולשום עליהם את עון הורדוס בהרגו את הורקנוס החשמונאי‪.‬‬

‫ובהיות זה נם ענין כולל במראה פני הדברים בימי הורדוס עלינו לבאר‬ ‫הדברים‪.‬‬

ובח״ג עמוד 206 (העה״ע ח״א עמוד ‪492‬) יאמר גרעץ:

"על פי פקודתו (של הורדוס) שמו הסנהדרין מוגי הלב אשר בראשם עמדו‬ ‫בני בתירא, ואולי מפני חפץ בני בתירא שומרי משמרת הורדוס, משפט מות על‬ ‫הורקנוס השב והישיש הזך מכל פשע."

והנה בדבריו המעטים האלה יודע החכם גרעץ להגיד לנו שני דברים‬ ‫חדשים מאד‪.‬‬

‫האחת כי הורדוס לא הניע יד ורנל בלא משפט הסנהדרין, וגם האיש אשר‬ ‫חשדו כי חותר הוא תחת ממלכתו לא ערב הורדוס את לבבו לגשת אליו בלי‬ ‫הסנהדרין של ישראל, על פי דקדוקי תורה.

‫וזאת שנית כי ראשי ישראל הסנהדרין הגדולה הכוללת ראשי התורה, חרצו‬ ‫בזדון משפט מות על איש זך מפשע, ויטו משפט גבר‪.‬‬

‫דבר אשר עוד לא נועזו לאמר על הנהגתם הגדולה גם כתבנים ולבלרים‬ ‫מבחוץ‪.‬‬

‫ומה נוכל לאמר על דברים בטלים כאלה אשר נכתבו רק למען השחיר‬ ‫פניהם של ישראל (מ"ד)‪.‬‬ ‫‬‫ ‫ומה נוכל לאמר לדרכי חקירה כאלה, לחשוב כי עשה הורדוס מעשיו על‬ פי סנהדרי ישראל, בעוד אשר עבר ורמס וטרף אלפים ורבבות מישראל, וגם‬ ‫שרפם חיים ויהרוג גם את אשתו ואת בניו הכל רק בחפצו וכרצון שרי גוים‬ ‫העוטרים אותו‪.‬‬

‬ועלינו להעתיק את כל דברי יאזעפוס בזה אשר משם נראה עוד כי כל‬ ‫הדבר עם הורקנוס הי׳ רק בביתו של הורדוס, ולא בבית המשפט, וכי המיתו‬ ‫פתאום גם בלי כל הכנה למשפט‪.‬‬

‫יאזעפוס ‪ XV, 6, 2‬יאמר‪:‬‬

"כאשר בא ליד הורדוס גם המכתב הזה של מלכוס מלך הערביים‬ ‫(להורקנוס) שלח לקרוא אליו את הורקנוס, ובבואו שאל ממנו אם לא כרת ברית‬ ‫עם מלכוס מלך הערביים, וכאשר הכחיש זה הורקנוס הראה הורדוס לפני כל‬ ‫הנאספים בביתו את מכתב מלבוס ויצו להמיתו תיכף."

ומיד אחר זה יוסיף יאזעפוס ויאמר:‬

"זה ספרנו ככל אשר מצאנו הדברים בספרי זכרונות של הורדוס עצמו, אבל יש אחרים אשר יספרו זה בסננון אחר, ובדבריהם נאמר כי במשתה היין‬ ‫אשר עשה הורדוס ואשר הביא שם גם את הורקנוס, הנה מבלי אשר הראה‬ ‫להורקנוס לפני זה כל אות של חשד שאלהו פתאום אם קבל מכתב ממלכוס, וכאשר הודה לו הורקנוס כי מלכוס פקד לשלומו, הוסיף הורדוס לשאול אם‬ ‫קבל ממנו גם תשורה, וכאשר השיב הורקנוס כי מלכוס שלח לו ארבעה סוסים‪,‬‬ ‫אז אמר הורדוס אין זה כי אם מתנת שוחד, ויענש אותו בעונש מות."

ובין לפי סגנון הראשון אשר בספרי זכרונות של הורדוס, ובין לפי הסגנון‬ ‫השני, אין שם גם זכר כלל מכסאות למשפט, ולא שהעמידו בדין, כל הדבר הנו‬ ‫רק זאת שהוא עצמו ענשו משפט מות ויצו להמיתו‪.‬‬

‫ואמנם כי בדבריו שם על הנאספים אשר בפניהם שאל הורדוס את הורקנוס‬ ‫נאמר אצל יאזעפוס ‪ awidqmv‬אבל לפי המשך הדברים אי אפשר לפרש זה‬ ‫כי אם על הנאספים בביתו‪.‬‬

‫ובאמת כי מעתיקי יאזעפוס אשכנזית ד"ר קוזעל ומעתיקו מחדש ד׳׳ר קלעמענץ‬ ‫אשר אינם חוקרים והלכו לתומם העתיקו זה "פערזאממלונג" ולא "האהער ראטה״‬ ‫אשר אין לזה מקום כלל בדברי יאזעפוס שם, והאחרון יעתיק ‪vor versammeltem‬‬ ‫‪Hofe‬, וכן הדבר שאי אפשר שיהי׳ כונה אחרת בדברי יאזעפוס‪.‬‬

‫ואמנם כן כי אלה מחוקרי העמים אשר שמו להם למטרה להבזות את‬ ‫ראשי ישראל עשו גם הם כהחכם גרעץ.

‫ושירער ח"ב עמוד ‪ 195‬בדברו שם מאת אשר הרג הורדוס את סנהדרי‬ ‫ישראל יאמר:

"כי אחרי זה יסד הורדוס סנהדרין חדשה מאלה אשר השלימו אתו, כי דבר ברור הוא שהי׳ גם אז סנהדרין כמו שזה יוצא מפורש מהפערזאממלונג (‪avrs’^Qiov‬‬) ‫אשר לפניהם דן הורדוס את הורקנוס, אשר קשה להבין כי אם על הסנהדרין‬ שלנו (הסנהדרין הכוללת) שעליהם נחקור‪.‬״‬

‫אבל הלא הוא עצמו שם לפני זה עמוד ‪ 194‬כתב "‬השם ‪ ovvedgiov‬הוא‬ ‫כולל דברים הרבה במובנו הרחב‪ ,‬ויוכל לבוא על כל פערזאממלונג‪ ,‬וכל‪ ‬חבורה‬ ‬‫ ‫לשם מה שהוא ולשונו שם‪An sich ist freilich {Sw46qiov} ein sehr :‬‬ ‫‪umfassender Begriff und kann von jeder "Versammlung" und jeder‬‬ ‫‪collegialisch zusammengesetzten Behorde gebraucht werden.‬‬

‫ובכל זה בעמוד שאחר זה יאמר "שכהכרח הוא להבינם כי רק על הסנהדרין‬ ‫הכללית שעלידים נחקור". ‬ ‫וכתמהון הוא לראות עד כמה הקילו ראש בחקירת דברי ימי ישראל‪.‬‬

‫הן השם "סנהדרין" הלא אינה מלה עברית אשר הונחה שם ראשונה על‬ ‫שופטי ישראל ביחוד ותהי להיפך שהיא רק שאולה אצל ישראל בזמן אשר היו‬ ‫תחת מושלים זרים, והובאה משם אלינו‪.‬‬

‫ויאזעפוס הלא כתב דבריו לעמים ובלשונם והשתמש כן בהוראת הדברים‪.‬‬

‫ומה ענין סנהדרי ישראל לזה אשר דבר לא הי׳ להורדוס עמהם והדבר גם‬ הי' בבית הורדוס, ‬מקום יועציו שריו ועבדיו‪ ,‬ולא ‫מקום‬ סנהדרי ישראל‪.‬‬

והלא דבר ברור שאין ספק בו כלל הוא, כי הורדוס הי׳ לו בבית מלכותו‬ ‫וכשתילי זיתים סביב לשולחנו בני הנכר אשר המה היו באמת יועציו ושריו ועל‬ ‫פיהם נהג ועשה כל מעשיו‪.‬‬

‫וטובי העם בעמדם לפני הקיסר אחרי מות הורדוס אמרו בדבריהם אלטטי׳‬ ‫XVII, 11, 2‬:‬

"מספר גדול ורב מאד (מבני ישראל) המית מספרים גדולים כאלה אשר לא‬ ‫נשמעו בימים מקדם ויעש זה על ידי עלילות דברים אשר שם עליהם למען‬ ‫הגותם מן המסילה וימית אותם באכזריות וכו׳ לבד המסים הגדולים התמידים אשר שם‬ ‫על כל אחד ואשר הוציא מהם באכזריות נוראות, היו היהודים מוכרחים להביא לו‬ ‫ולכל אוהביו ומיודעיו (היונים והסורים אשר מלאו ביתו והיכלו) שחדים רבים‬ ‫וגדולים למען אשר לא ידיחו עליהם הרעה, ויקנו מהם את חייהם ואת קיומם‬ בכסף ובזהב פדות נפשם‪.‬״‬

‫העתקנו את כל לשונם מזה, כי מהם נראה אשר גם לבד המפורש בזה‬ ‫כי שריו ויועציו מבני הנכר משלו על חייהם וקנינם, וכי מפיהם היו חיים עד שגם‬ ‫קנו מהם חייהם ופדות נפשם‪.‬‬ ‫ הנה נראה במקום הזה בקצרה גם זאת כי אך צחוק הוא לאמר כי הורדוס‬ דרש רשיון מסנהדרי ישראל על כל קרבנות אדם אשר טרף באפו‪.‬‬

‫ובכל דברי ימיו לא נמצא זה אפי׳ במקום אחד. כל מעשיו אשר עשה‬ ‫בזה היו רק מפי עצמו‪ ,‬עד כי גם עוד טרם הי׳ למלך, בעוד אשר הורקנוס הי׳‬ ‫המושל והוא הי׳ רק הפקיד בארץ הגליל כבר הוציא להורג את חזקיה ‪ו‬את אנשיו‬ ‫מבלי להעמידם בדין (עי׳ צדוקים ובייתוסים)‪.‬‬

‫כי כל דבר לא הי׳ להאיש הזה עם סנהדרי ישראל‪.‬‬ ‫ ושירער עצמו בח"א עמוד ‪ 394‬יאמר "למען אשר יראה בעולם הגריכים‬ ‫והרומיים לאיש נאור היו כל העוטרים את הורדוס בני היונים ויתנם לראשי המדינה‬ ‫ובכל הענינים הגדולים היו רק הם יועציו והעוזרים על ידו."

‫והחכם גרעץ עצמו יאמר גם הוא ח״ג עמוד ‪222‬: ‬ "מפני שהי׳ כל מגמת הורדוס וחפצו למצוא חן בעיני הגוים כי על כן עשה‬ ‫לו את כל שרי ביתו רק מהנכרים ביחוד מהגריכים." ‬‫ ‫ואלה יועציו ושריו אשר על פיהם ישק כל הארץ‪ ,‬אלה עוזרי רהב בני הנכר אשר מלאו ביתו, אלה הם אשר עליהם נאמר‪:‬ ‬ "כאשר בא ליד הורדוס נם המכתב הזה של מלכוס שלח לקרוא להורקנוס‬ ‫לבוא אליו וישאל ממנו אם לא כרת ברית עם מלכוס, ‬וכאשר הכחיש זה‬ ‫הורקנוס הראה הורדוס לפני כל הנאספים בביתו (‪ (uvn-tf^ior‬את מכתב מלכוס‬ ‫ויצו להמיתו תיכף."

ולפי דעת אחרים הי׳ זה במשתה היין והנה כל הדברים מפרשים את עצמן‪.‬‬

‫ורק בדברי ימי ישראל אשר נכתבו מבלי חקירה של כלום וכאשר יעלה‬ ‫המזלג הי׳ אפשר להפוך הדברים באופנים כאלה, אשר במקום שגם אין זכר‬ ‫שהועמד הורקנוס בדין לפני שופטים, ואין זכר שישבו כסאות למשפט, ומפורש‬ ‫הכל רק על הורדוס עצמו, ושכל הדבר הי׳ בביתו, והוא קרא אליו את הורקנוס, ‫והוא צוה להמיתו, רק שבזכרונות הורדוס נאמר שאת מכתב מלכוס הראה הורדוס‬ ‫בפני כל הנאספים, דהיינו שריו ויועציו מבני הנכר אשר נאספו שם במשתה היין (כפי המקור השני אשר באמת הכל אחד) באו ועשו מזה דין ומשפט של כל‬ ‫הסנהדרין הגדולה סנהדרין הכוללת של כל ישראל, וכי אך על פיהם עשה‬ הורדוס זר מעשהו.

‫ויבוא על זה החכם גרעץ ויוסיף עוד כי הי׳ זה על פי בני בתירא אשר‬ ‫נתנם לראשי הסנהדרין, וכי הם יחד עם כל ראשי הסנהדרין מוגי הלב שפכו דם‬ ‫נקי נגד תורת ד׳‪.‬‬ ‫ ומה נוכל לאמר לדרכים כאלה בחכמת ישראל ודברי ימינו, אשר תחת‬ ‫לדעתם ולהבינם כתבו רק הכחשת דברי ימינו‪.‬ ‬ ‫ואמנם כן כי אם אך נפקח עין לראות, אז נשתומם על גודל נפשם של‬ ‫בני בתירא, ואז נכיר גם את כביר כח לבם לנהל את בני ישראל בעת רעה כזאת‬ ‫אשר הסנהדרין הכללית בטלה, ואנטיפטר בכח הרומיים ובניו עמו ישתדלו בכל‬ ‫כח ידם לקרוע את אחדות ישראל, ולעשות את האומה לקרעים קרעים, והמהומות‬ ‫רבו מאד על ידי אריסטובלוס ובניו החותרים בכל עוז להשיב הממשלה לידם, ‫ולסוף והנה הורדוס מתנשא למלך, ולעקור את כל בית החשמונאים גם את בית‬ ‫הורקנוס, וגם את בית אריסטובלוס, ובעזרת לגיוני רומא גם ישים מצור על ירושלים‬ ‫ובכבשם אותה הכין מטבח לראשי העם, וגם להרבה מזקני חכמי הדור‪.‬‬

‫ובעת רעה נוראה כזאת אוחזים בני בתירא לבדם את המשוט, לבלי תאבד‬ ‫האניה דרכה בין צורי מכשול, ובין גלים הומים הביאו אותה למחוז החפץ וימסרוה‬ ‫ליד ראש חכמי ישראל הלל הבבלי‪.‬‬ ‫האיש אשר נאמר עליו "חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה". ‫ וכמה גדל כח מבטם החודר עד שהכירו בו כי הוא האיש אשר הם מבקשים‬ אף כי מארץ רחוקה בא והם לא ידעו אותו לפני זה. ‬ ‫וכל דבר ההתמנות של הלל בא גם בבבלי גם בירושלמי גם בתוספתא רק‬ ‫עליהם, מפני כי הסנהדרין הכללית לא היתה, וכל הדבר הי׳ תלוי רק בהם, ומהם‬ לבדם בא‪.‬‬

‫ואמנם כי גם אחר זה נשארה המשפחה הגדולה והכבודה הזאת ראשי ישראל‬ ‫בתוך הוועד הגדול‪.‬‬ ‬‫ ‫ולבד יחידיהם גדולי הדור הנודעים בזמן שאחר החורבן בדור ר' ישמעאל‬ ‫ור׳ עקיבא, הנה נראין הדברים כי גם מיד אחר החורבן במות רבן שמעון בן‬ ‫גמליאל הזקן ורבן גמליאל מיבנה הי׳ עוד צעיר, הנה אף שראש המדברים בבית‬ ‫הוועד הי׳ רבן יוחנן בן זכאי, אבל הנהגת הנשיאות לפי שעה נמסרה עוד הפעם‬ ‫להמשפחה הגדולה והכבודה הזאת‪.‬‬

‫וזה נראה מענין דברי ברייתא מפורשת במס׳ ראש השנה ד׳ כ״ט: ‬ ‫תנו רבנן פעם אחת חל ראש השנה להיות בשבת והיו כל הערים מתכנסין‬ ‫אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירא נתקע אמרו לו נדון אמר להם נתקע‬ ‫ואחר כך נדון לאהר שתקעו אמרו לו נדון אמר להם כבר נשמעה קרן ביבנה‬ ‫ואין משיבין לאהר מעשה‪.‬‬ ‫ והלשון הזה האמור בתחלה "אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירא‬ ‫נתקע" אף כי לא באו בני בתירא בשקלא וטרי׳ של הלכה בימים ההם(מ"ה) לאמר‬ ‫בני בתירא סתם עם רבן יוחנן בן זכאי‪.‬‬

‫והלא הרבה זקני חכמים היו שם ולא פרט את אחד מהם, וגם לא אמר‬ ‫לכל החכמים בכלל, ופרט דבריו לבני בתירא ביחוד "אמר להם רבן יוחנן בן‬ ‫זכאי לבני בתירא נתקע". ‬ ‫וה יורה לנו שהי׳ רבן יוחנן בן זכאי צריך ליטול מהם רשות על דבר‬ ‫כזה, וזה לא יוכל להיות כי אם מפני שהם היו אז לפי שעה מנהיגי הדור במשמרת‬ ‫הנשיאות עד אשר יגדל רבן גמליאל‪.‬‬ ‬‫

הערות

הערה (מ"ד): אין אני חפץ לדבר בזה על עיקר הדבר שעל פי דיני התורה אין על הורקנוס משפט מות גם אם הי׳ החשד אמת, ובפרט בהיות הורקנוס המושל האמיתי אשר משל ביהודה עשרים וארבע שנה‪,‬‬ ‫והורדוס רשע עריץ אשר על ידי הרומיים לקח לו בחזקה קרניים ויהדוף את כל החשמונאים, וימשול על בני‬ ‫יהודה נגד רצונם, ומה ענין סנהדרי ישראל לזה, אשר אין להם כי אם דיני התורה‪.‬‬ ‬‫

הערה (מ"ה): ויחידי המשפחה הזאת הבאים בשמם בשקלא וטרי׳ של הלכה זמנם מאוחר, ובמקום‬ ‫הזה גם בא הדבר על רבים מהמשפחה הזאת בכלל ויבואר כל זה לפנינו במקומם‪.‬‬ ‬‫