קטגוריה:דברי הימים א ב מ
ואלעשה הליד את ססמי וססמי הליד את שלום.
וְאֶלְעָשָׂה הֹלִיד אֶת סִסְמָי וְסִסְמַי הֹלִיד אֶת שַׁלּוּם.
וְאֶלְעָשָׂה֙ הֹלִ֣יד אֶת־סִֽסְמָ֔י וְסִסְמַ֖י הֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם׃
וְאֶלְעָשָׂה֙ וְ - ו' החיבור
אֶלְעָשָׂה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/501
מורפ': HC/Np הֹלִ֣יד הֹלִ֣יד - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3205
מורפ': HVhp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־סִֽסְמָ֔י סִֽסְמָ֔י - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5581
מורפ': HNp וְסִסְמַ֖י וְ - ו' החיבור
סִסְמַ֖י - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/5581
מורפ': HC/Np הֹלִ֥יד הֹלִ֥יד - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3205
מורפ': HVhp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־שַׁלּֽוּם שַׁלּֽוּם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7967
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאֶלְעָשָׂה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הֹלִ֣יד מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־סִֽסְמָ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְסִסְמַ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
הֹלִ֥יד מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־שַׁלּֽוּם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית