דברי דוד על רש"י שמות יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דברי דוד · על רש"י שמות · יח · >>

פרשת יתרו

פסוק א[עריכה]

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ מה שמועה שמע - הרא"ם הגיה 'שמע ובא', ואיתא כן במדרש. ואיני יודע מה נתקן בזה, הא אכתי קשה הא מפורש בפסוק השמועה ששמע ובא, ומנא לן להוסיף. תו קשה שפירש רש"י ששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ואחר כך "על כל אשר עשה" פירש 'מן ובאר ועמלק' הרי זכר עמלק שנית. ונראה דקשה ליה לרש"י למה אמר כלל ופרט, דהיינו כלל ד"כל אשר עשה" ופרט "כי הוציא" כו', והא די בכלל לחוד, אלא ע"כ דהפרט אתא לגלויי דלא נכלל הכל בכלל מדהוצרך לזכור פרט, דיש עוד דבר אחר מוסיף על הכלל. וע"ז מקשה 'מה שמועה שמע' שהוא לא נכלל בכלל ד"כל אשר עשה". ותירץ 'קריעת ים סוף' כו' דהיינו שיש שתי חלוקות, החלוקה הראשונה מה שעשה הקב"ה חידושים מה שאינן צריכים לטובתן של ישראל דהוה סגי בלאו הכי, אלא שרצה הקב"ה להראות חידוש בכח ידו ברוך הוא דהיינו קריעת ים סוף, שהיה אפשר וסגי בלאו הכי, דהיינו ישראל יכולים לילך ממצרים דרך יבשה וכדרך כל העוברים ממצרים לארץ ישראל, וכן במלחמת עמלק שהיה סגי לישראל בלי מלחמת עמלק, אלא ע"כ מטעם הנזכר. וא"כ זה לא נכלל ב"כל אשר עשה" שהרי לא עשה "לישראל" טובה בזה. והחלוקה השנית היינו מה שהיה טובה לישראל ולא סגי בלאו הכי, והיינו ירידת המן והבאר, והזכיר גם כן עמלק לפי שהיה בענין עמלק שני צדדים, האחד המלחמה שבאה עליהם הוא הראות חידוש כמו שזכרנו, וצד השני שהציל אותם ממנו ע"י נס. ועל כן זכר רש״י תחילה 'מלחמת עמלק' ואח״כ לא זכר רק סתם 'עמלק', דכאן לא נמכון רק להצלה מעמלק שזה נכלל בחלק הטובה. כל זה כתבתי ליישב דברי רש"י בכאן, אבל אח"כ התבוננתי שיש לשון זה גם במקומוח אחרים, כגון בפרק קמא דראש השנה על פסוק בפרשת חקת: &#146;"וישמע הכנעני מלך ערד" מה שמועה שמע, שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד כו'&#145; והא גם שם מפורש בפסוק "כי בא ישראל דרך האתרים", ואפילו הכי דרשו ששמע מידי אחרינא. ובספר צדה לדרך הקשה זה והביא עוד הרבה שדרשו חז״ל אע״פ שמפורש בפסוק מידי אחרינא, כגון "וישמע משה ויפול על פניו" אמרו 'מה שמועה שמע' מלמד שחשדוהו מאשת איש', ובפשטיה דקרא קאי על דסמיך לפני זה. וכן "וירא בלק" 'מה ראה, ראה בפורענותן של שונאי ישראל', ועוד הרבה כזה. וע"כ כתב דאורחיה דתלמודא ומדרש לפרש איזה ענין שמע או ראה, אע״פ שמפורש ענין אמר.
ולי נראה לתרץ על נכון דרך כלל. דבכל המקומות שמפורש הענין הנזכר בפסוק קודם לכן, דהיינו כגון כאן שאמר הפסוק "את כל אשר עשה אלהים כו'". וזהו מפורש בפרשת בשלח הכל, ואם כן אין צריך כלל להזכיר, מורה על ענין אחר, וגבי "וישמע הכנעני מלך ערד" עיין בפרשת חקת: