דברים רבה ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · דברים רבה · ד · ט · >>

ט.    [ עריכה ]
"ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר בכל אות נפשך תאכל בשר" זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים קמו, ז): "עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים ה' מתיר אסורים" מדבר בישראל א"ר פנחס בר חמא מלמד שהיו במצרים יותר מע' אומות ומכולן לא היו משעבדין אלא בישראל ומי עשה להם דין "עושה משפט לעשוקים".

"נותן לחם לרעבים" אלו ישראל מנין שנאמר (דברים ח , ג-ה): "ויענך וירעבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך".
"ה' מתיר אסורים" אלו ישראל כיצד רבנן אמרי שמונה דברים אסר להן הקב"ה והתיר להן שמונה בהן אמר הקב"ה אסרתי לך את החלב וכו' עד סדין בציצית (ויק"ר כב, י). הוי "ה' מתיר אסורים" אף להלן אסר בשר תאוה וכאן התירו להן מנין "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר":