ברייתא דמלאכת המשכן ג

<< · ברייתא דמלאכת המשכן · ג · >>

פרק ג'-יריעות העיזים והמכסאות

היה מביא עשתי עשרה יריעות מן הנוצה של עזים, וארכה של כל אחת שלשים אמה שנאמר "וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם" "אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה". והיה מחברן לשתי ויאלות אחת של חמש ואחת של שש, שנאמר "וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד". והיה מחברן בלולאת של (חמשים^[1]) שנאמר "וַיַּעַשׂ לֻלָאֹת חֲמִשִּׁים עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית" והיה מחבר הלולאות לחמשים קרסי נחשת שנאמר: "וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים וְהֵבֵאתָ אֶת הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת וְחִבַּרְתָּ אֶת הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד".

ארכן של היריעות שלשים אמה, צא מהן עשר אמות לרחבו, נשתיירו עשר אמות מצד זה ועשר אמות מצד זה שהם יורדות ומכסות (הקרשים) והאדנים.

רחבן של יריעות ארבעים וארבע אמות, שנאמר: "וְאַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת". צא מהן שלשים אמה לאורכו של משכן, ועשר אמות לאחורי המשכן, הרי ארבעים. נשתיירה שם יריעה אחת שכפלה אל מול פני האהל (שנאמר: "וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל"). רבי יהודה אומר חציה היה כופל אל מול פני האהל, וחציה היה סרוח אחורי המשכן, שנאמר "וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן".

היה מביא כלי אחד גדול של עורות אלים מאדמים, ארכו שלשים אמה ורוחבו עשר אמות שמלבישו לאהל על המשכן מן המזרח למערב, שנאמר "וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה" וכמין פספסין^[2] עשוי, דברי רבי נחמיה. רבי יהודה אומר שני כלים היו, התחתון היה של עורות אלים מאדמים והעליון היה של עורות תחשים, שנאמר: "מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו מִלְמָעְלָה".

הערות שוליים

1. מתוך מרוצת הלשון ניכר שכתוב כאן מאיזה מין היו הלולאות והמעתיק בדפוס ישן העתיק חמשים וחבל על דאבדין כי לא פורש הכתוב מאיזה מין היה.
2. פירוש: מסך שיש בו גווני צביעה.